רשלנות רפואית באבחון סרטן

סרטן היא אחת המחלות המאיימות ביותר על חיי האדם. גילוי מוקדם הוא לרוב המפתח להצלחת הטיפול ולהצלת חיי החולה. למרבה הצער, במקרים מסוימים, כשלים במערכת הבריאות מובילים לאיחור באבחון או לאי-אבחון כלל של המחלה, מצב המוגדר כרשלנות רפואית באבחון סרטן. רשלנות זו עלולה להיות בעלת השלכות הרות אסון על בריאותו וחייו של המטופל, ולעיתים אף לגרום למוות.

מאמר זה יבחן לעומק את נושא הרשלנות הרפואית באבחון סרטן, את סוגי המקרים הנפוצים, ההשלכות המשפטיות והדרכים בהן נפגעים יכולים לפעול כדי למצות את זכויותיהם.

מהי רשלנות רפואית באבחון סרטן?

רשלנות רפואית מוגדרת כמתן טיפול רפואי שאינו עומד בסטנדרט המקצועי המקובל, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. בהקשר של אבחון סרטן, רשלנות יכולה להתבטא במספר אופנים:

• אי-אבחון: רופא או מוסד רפואי נכשלים בזיהוי קיומו של סרטן למרות שהיו סימנים מחשידים או ממצאים בבדיקות.
• אבחון מאוחר: הסרטן מאובחן בשלב מתקדם יותר מכפי שהיה מתגלה אילו בוצעו הבדיקות וההליכים הרפואיים בזמן ובאופן הנכון.
• אבחון שגוי: המטופל מאובחן במחלה שאינה סרטן, או בסוג סרטן שונה מהסוג ממנו הוא סובל, מה שמוביל לטיפול לא מתאים ולעיכוב בטיפול הנכון.
• ביצוע רשלני של בדיקות: טעויות בפענוח תוצאות בדיקות הדמיה, בדיקות דם, ביופסיות או בדיקות אחרות המשמשות לאבחון סרטן.
• אי-הפניה לבדיקות מתאימות: רופא אינו מפנה את המטופל לבדיקות מתקדמות או להתייעצות עם מומחה למרות שהתסמינים או ההיסטוריה הרפואית מצדיקים זאת.
• כשלים בתקשורת: אי-מסירת מידע רלוונטי למטופל על הסיכון לסרטן, על הצורך בבדיקות מעקב או על תוצאות בדיקות.

כדי שאיחור באבחון סרטן ייחשב לרשלנות רפואית, יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם למטופל. כלומר, יש להראות שאילו הסרטן היה מאובחן בזמן, סיכויי ההחלמה או איכות החיים של המטופל היו טובים יותר.

מה הם המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית באבחון סרטן?

קיימים סוגי סרטן שבהם רשלנות באבחון היא לצערנו תופעה מוכרת. בין המקרים הנפוצים ניתן למנות:

• סרטן השד: אי-ביצוע ממוגרפיה בזמן, פענוח שגוי של תוצאות ממוגרפיה או התעלמות מתלונות המטופלת על גוש בשד עלולים להוביל לאבחון מאוחר.
• סרטן המעי הגס: אי-ביצוע קולונוסקופיה במטופלים בסיכון, פענוח שגוי של פוליפים או התעלמות מתסמינים כמו דימום רקטלי או שינויים בהרגלי היציאות.
• סרטן הריאות: אי-ביצוע בדיקות הדמיה מתאימות למטופלים עם גורמי סיכון או תסמינים מחשידים, או פענוח שגוי של צילומי רנטגן או CT.
• סרטן העור (מלנומה): אי-בדיקה יסודית של נקודות חן חשודות או פענוח שגוי של ביופסיה של העור.
• סרטן הערמונית: אי-ביצוע בדיקות PSA או בדיקה רקטלית דיגיטלית לגברים בסיכון, או התעלמות מעלייה ברמות ה-PSA.
• סרטן צוואר הרחם: אי-ביצוע בדיקות פאפ סמיר באופן סדיר או פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה.

חשוב לציין כי רשימה זו אינה סגורה ומקרים של רשלנות רפואית יכולים להתרחש גם בסוגי סרטן אחרים.

מה הם ההשלכות של רשלנות הרפואית על המטופל ובני משפחתו?

ההשלכות של רשלנות רפואית באבחון סרטן עלולות להיות קשות ומרחיקות לכת:

• הפחתת סיכויי ההחלמה: ככל שהסרטן מתגלה בשלב מתקדם יותר, כך סיכויי הטיפול המוצלח וההחלמה פוחתים משמעותית.
• צורך בטיפולים אגרסיביים יותר: אבחון מאוחר עלול לחייב טיפולים מורכבים יותר, כגון ניתוחים נרחבים, כימותרפיה ורדיותרפיה במינונים גבוהים, אשר כרוכים בתופעות לוואי קשות יותר.
• קיצור תוחלת החיים: במקרים מצערים, איחור באבחון עלול לקצר את חייו של המטופל באופן משמעותי.
• פגיעה באיכות החיים: הטיפולים המורכבים והמחלה המתקדמת עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות חייו של המטופל, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.
• נזק נפשי ורגשי: המטופל ובני משפחתו עלולים לסבול מטראומה, חרדה, דיכאון ותחושות של כעס ותסכול כתוצאה מהרשלנות.
• נזק כלכלי: הטיפולים הממושכים והמורכבים עלולים להוביל להוצאות כספיות משמעותיות, אובדן כושר עבודה וירידה בהכנסה.

כיצד לפעול במקרה של חשד לרשלנות רפואית באבחון סרטן?

אם אתם או יקיריכם חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית באבחון סרטן, חשוב לפעול במהירות ובצורה מסודרת:

1. איסוף תיעוד רפואי: אספו את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, כולל חוות דעת רפואיות, תוצאות בדיקות, סיכומי אשפוזים וכל מסמך אחר הקשור לטיפול הרפואי שקיבלתם.
2. פנייה לייעוץ משפטי: פנו בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוכל לבחון את המקרה, להעריך את סיכויי התביעה ולהנחות אתכם לגבי המשך הפעולות.
3. קבלת חוות דעת רפואית מומחה: עורך הדין יפנה אתכם לקבלת חוות דעת רפואית ממומחה בתחום הסרטן הרלוונטי. חוות דעת זו תבחן האם הטיפול הרפואי שקיבלתם עמד בסטנדרט המקצועי המקובל והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם לכם.
4. הגשת תביעה: אם חוות הדעת הרפואית תומכת בטענה לרשלנות, עורך הדין יגיש בשמכם תביעה לבית המשפט.
5. ניהול ההליך המשפטי: עורך הדין ייצג אתכם לאורך כל ההליך המשפטי, יגיש כתבי טענות, יאסוף ראיות, יחקור עדים ויטען בשמכם בפני בית המשפט.

חשוב לדעת כי קיימות תקופות התיישנות להגשת תביעות רשלנות רפואית, ולכן אין להתמהמה בפנייה לייעוץ משפטי.

מגמת החמרה בפסיקת פיצויים

סקירת הפסיקה מלמדת על מגמה של עליה ניכרת בסכום הפיצויים הנפסקים על ידי בתי המשפט בראש הנזק של כאב וסבל, ובאופן דומה גם בגין קיצור תוחלת חיים כראש נזק עצמאי העומד בפני עצמו.

על כך יעידו דברי בית המשפט בת.א. 1122/95 (מחוזי, תל-אביב) ארמה נ' מדאינווסט מרכז רפואי הרצליה בע"מ, תק-מח 2002(1) 1777, בפסקה 9 לפסק דינה של כב' השופטת שרה גדות:

"בהתאם למגמה החדשה המסתמנת בבתי המשפט, לפיה יש לפסוק פיצויים בשל נזקים לא ממוניים בסכומים גבוהים במידה ניכרת מכפי שנפסקו בעבר".

ובאופן דומה, דבריה של כב' השופטת ד"ר דבורה פלפל בת.א. 1056/00 (מחוזי, תל-אביב) עיזבון המנוח דבוש ואח' נ' עיריית תל אביב ואח' (פורסם באתר נבו) (להלן: עניין דבוש):

"בשנים האחרונות החלו בתי המשפט לפסוק סכומים ממשיים שיבטאו את קדושת החיים שאבדו או קוצרו בעטיה של התנהגות המזיק (ע"א 4402/98 הטכניון מכון טכנולוגי לישראל בע"מ נ' צביה טויסטר… ע"א 398/99 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' לאה דיין פ"ד נה (1) 765).

מגמה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שהחיים הם ערך מוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועל כן יש לתת ביטוי ממשי לעקרון יסוד זה. ביטוי זה צריך להיות בדמותם של פסיקת פיצויים של ממש כדי ליתן תוקף להבטחת ערך החיים בחברה".

סיפור מקרה: רשלנות רפואית שהובילה לאובדן סיכויי החלמה

כתב תביעה זה עוסק במקרה מצער של אישה בת 48, אשר בשל איחור של שנה ותשעה חודשים באבחון סרטן ריאה, חלה ירידה דרמטית בסיכויי ההישרדות שלה מ-58%-73% ל-24% בלבד.

רקע רפואי:

בשנת 2005 עברה התובעת ניתוח לכריתת שד שמאל עקב סרטן שד פולשני (Infiltrating Duct Carcinoma), אך לא נמצאו גרורות. בשנת 2009 החלה תהליך שחזור שד, שכלל מספר ניתוחים וצילומי חזה שגרתיים. צילום חזה מיום 27.12.2010 פוענח כתקין, אף שניתן היה להבחין כבר אז בהצללה חשודה בפסגת הריאה הימנית.

המחדל הרפואי:

הרופאים לא השוו את הצילום לצילומים קודמים ולא שלחו את התובעת להמשך בירור, למרות ההיסטוריה הרפואית שלה שכללה סרטן שד פולשני ועישון כבד – שני גורמי סיכון משמעותיים. רק לאחר שנה ותשעה חודשים, בצילום נוסף מיום 04.09.2012, זוהתה הצללה חשודה, אשר הובילה לבדיקת CT חזה ולביופסיה שאישרה את האבחנה של אדנו-קרצינומה בשלב מתקדם (IIIA), עם בלוטות לימפה נגועות.

ההשלכות:

• אילו אובחן הגידול בשנת 2010, בשלב מוקדם (IA), ניתן היה לבצע כריתה כירורגית בלבד ללא צורך בטיפולים כימותרפיים או הקרנות.
• כתוצאה מהאבחון המאוחר, התובעת נאלצה לעבור טיפולים אגרסיביים עם תופעות לוואי קשות.
• סיכויי ההישרדות שלה צנחו באופן משמעותי.

חוות דעת מומחים:

הנתבעת הפרה את חובת הזהירות בכך שלא אבחנה את המחלה בזמן, לא השוותה צילומי הדמיה קודמים, ולא שלחה את התובעת להמשך בירור רפואי. רשלנות זו גרמה להחמרת מצבה הרפואי, לצורך בטיפולים קשים ולפגיעה משמעותית בתוחלת חייה.

התביעה התקבלה והתובעים קיבלו פיצוי.

חשיבות המודעות והמאבק ברשלנות רפואית

רשלנות רפואית באבחון סרטן היא טרגדיה שיכולה להימנע. העלאת המודעות לנושא, חיזוק הפיקוח על מערכת הבריאות והבטחת נגישות לייעוץ משפטי עבור נפגעים הם צעדים חשובים במאבק בתופעה זו. חולים ובני משפחותיהם צריכים להיות מודעים לזכויותיהם ולדעת כי יש להם את האפשרות לפעול במקרה של חשד לרשלנות.

על ידי חשיפת מקרים של רשלנות והבאתם לדין, ניתן להרתיע גורמים רשלניים ולשפר את איכות הטיפול הרפואי במטרה להציל חיים ולמנוע סבל מיותר.

הבהרה: מאמר זה נועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה ספציפי של חשד לרשלנות רפואית, יש לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין לתביעות רפואיות.