תביעת נזקי גוף: המדריך המלא לנפגעים בישראל
נזקי גוף יכולים להיגרם במגוון רחב של מצבים: תאונת דרכים, תאונת עבודה, נפילה במרחב ציבורי, רשלנות רפואית, ועוד. במקרים כאלה, עולה השאלה – מי אחראי לנזק? וכיצד ניתן לקבל פיצוי? מאמר זה נועד לספק לכם מדריך מקיף בנושא תביעות נזקי גוף בישראל, תוך התייחסות לכל ההיבטים החשובים שיש להכיר.
מהי תביעת נזקי גוף?
תביעת נזקי גוף היא הליך משפטי שמטרתו לקבל פיצוי כספי ממי שגרם לנזק גופני, כתוצאה ממעשה או מחדל רשלני, או מכוח אחריות מוחלטת הקבועה בחוק. הפיצוי נועד לכסות את כל ההוצאות וההפסדים שנגרמו לנפגע כתוצאה מהפגיעה, ובכלל זה כאב וסבל.
מהי מטרת התביעה?
המטרה העיקרית של תביעת נזקי גוף היא להשיב את המצב לקדמותו, ככל הניתן. מאחר ואי אפשר "לבטל" את הפגיעה, הפיצוי הכספי נועד להקל על הנפגע ולהעניק לו את האמצעים להתמודד עם השלכות הפגיעה – הן רפואיות, הן כלכליות והן נפשיות.
מהו גובה הפיצויים בתביעת נזקי גוף?
הפיצויים מחושבים בהתאם לנזק שנגרם לנפגע ולגילו. הפיצויים צריכים לכסות את הפסדי ההשתכרות של הנפגע כתוצאה מאובדן כושר עבודה (בתנאי שיציג הוכחות שאכן קיימים הפסדים כאלה), את ההוצאות הרפואיות ואת ההוצאות עבור הנסיעות לטיפולים השונים. סכום הפיצויים שצריך הנתבע לשלם לנפגע נקבע בהתאם לחומרת הנזק.
במקרים של פגיעות חמורות, למשל, כאשר מאבד הנפגע את כושר העבודה, נזקק לעזרת צד שלישי בביצוע פעולות כמו אכילה או הלבשה וזקוק להשגחה תמידית של 24 שעות ביממה, גובה הפיצויים עשוי להגיע לסכומים גדולים מאוד. לפיכך, אם אינכם בטוחים מהי חומרת הפגיעה שלכם ומעוניינים לדעת מה גובה הפיצויים שתקבלו, פנו אלינו לייעוץ משפטי. אנו נפעל למיצוי זכויותיכם ולמיקסום הפיצוי המגיע לכם.
אילו סוגי נזקים מכוסים בתביעות נזקי גוף?
תביעת נזקי גוף מכסה מגוון רחב של נזקים, ביניהם:
- נזקים פיזיים: שברים, חבלות, פציעות פנימיות, נזקים נוירולוגיים ועוד.
- נזקים נפשיים: פוסט טראומה, חרדה, דיכאון, ועוד, כתוצאה מהפגיעה הפיזית או האירוע הטראומטי.
- הפסדי שכר והכנסה: הפסדים כתוצאה מאי-יכולת לעבוד, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע.
- הוצאות רפואיות: תרופות, טיפולים, ניתוחים, פיזיותרפיה, שיקום ועוד.
- הוצאות עזרת צד ג': עזרה סיעודית, עזרה במשק הבית, טיפול בילדים, ועוד.
- הוצאות ניידות: הסעות לטיפולים, התאמות רכב, וכדומה.
- כאב וסבל: פיצוי בגין סבל פיזי ונפשי, פגיעה באיכות החיים, אובדן הנאות חיים.
- נזקים מיוחדים: התאמת דיור, מכשור רפואי, ועוד.
מהם האפיקים המרכזיים להגשת תביעות נזקי גוף?
בישראל, קיימים מספר אפיקים מרכזיים להגשת תביעת נזקי גוף, בהתאם לנסיבות המקרה:
- תאונות דרכים
תאונות דרכים מוסדרות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). חוק זה קובע אחריות מוחלטת של חברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה, כלומר, אין צורך להוכיח אשמה או רשלנות של הנהג. כל נפגע בתאונת דרכים, בין אם הוא נהג, נוסע, הולך רגל או רוכב אופניים, זכאי לפיצוי מחברת הביטוח הרלוונטית.
- מי תובעים? נפגע תאונת דרכים יגיש תביעה נגד חברת הביטוח של הרכב שבו נסע או נפגע ממנו. במקרה של תאונת "פגע וברח" או אם הרכב הפוגע לא מבוטח, התביעה תוגש לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ("קרנית").
- מסמכים נדרשים: אישור משטרה, תיעוד רפואי מפורט (כולל קבלת לחדר מיון, הפניות, סיכומי מחלה, קבלות על תרופות וטיפולים), תלושי שכר (במקרה של אובדן כושר עבודה), קבלות על הוצאות, וכדומה.
- חשיבות הייצוג המשפטי: למרות עקרון האחריות המוחלטת, תביעות תאונות דרכים מורכבות ודורשות ידע משפטי ורפואי. עורך דין המתמחה בתחום ידע להעריך את הנזק, לדאוג לקבלת התיעוד הרפואי המתאים, ולנהל משא ומתן מול חברת הביטוח כדי למקסם את הפיצוי.
- תאונות עבודה
תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד במהלך עבודתו, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, או תוך כדי פעילות הקשורה לעבודה. תאונות עבודה כוללות גם מחלות מקצוע – מחלות שנגרמו כתוצאה מתנאי העבודה.
אפיקי תביעה:
- המוסד לביטוח לאומי: נפגע עבודה זכאי להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולקבלת דמי פגיעה, קצבת נכות זמנית או קבועה, מימון טיפולים רפואיים ושיקום מקצועי. התביעה לביטוח לאומי היא השלב הראשון והחשוב ביותר.
- תביעת נזיקין נגד המעסיק/גורם שלישי: במקרים בהם התאונה נגרמה עקב רשלנות המעסיק (לדוגמה: אי מתן ציוד מגן, מפגע בטיחותי, אי הדרכה מתאימה) או גורם שלישי (לדוגמה: קבלן משנה, ספק), ניתן להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט. תביעה זו אינה מושפעת מהקצבה המתקבלת מהביטוח הלאומי (אך הקצבה מנוכה מסכום הפיצוי הסופי).
- הגדרת "תאונת עבודה": ההגדרה של "תאונת עבודה" בביטוח הלאומי רחבה יותר מההגדרה העממית, וחשוב לוודא שעורכי הדין בקיאים בה.
- חשיבות התיעוד: תיעוד מלא של נסיבות התאונה, עדים, דוחות בטיחות, וכל מסמך רלוונטי, חיוני להצלחת התביעה.
- רשלנות רפואית
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר טיפול רפואי שניתן לאדם סוטה מהסטנדרט המקובל של הזהירות והמקצועיות, וגורם לנזק.
- מקרים נפוצים: אבחון שגוי או מאוחר, טיפול רפואי רשלני, ניתוח רשלני, אי מתן מידע מספק למטופל (הסכמה מדעת), טעויות במתן תרופות, רשלנות בלידה, ועוד.
- נטל ההוכחה: בתביעות רשלנות רפואית, נטל ההוכחה על הנפגע כבד במיוחד. יש להוכיח כי הייתה רשלנות, וכי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם.
- חוות דעת רפואית: תביעות רשלנות רפואית דורשות חוות דעת של מומחים רפואיים שיעידו על הרשלנות והקשר הסיבתי. זוהי ההוצאה המשמעותית ביותר בתחילת התביעה.
- מורכבות: תביעות אלו הן מהמורכבות והארוכות ביותר בתחום נזקי הגוף, ודורשות מומחיות משפטית ורפואית כאחד.
- תאונות במרחב הציבורי (נפילות, מדרכות שבורות וכדומה)
תאונות אלו נגרמות כתוצאה ממפגעים במרחב הציבורי, כגון מדרכות שבורות, בורות, תאורה לקויה, רטיבות, או מפגעים במבנים ציבוריים.
- אחריות: האחריות במקרים אלה מוטלת על הגורם האחראי על המקום – רשות מקומית (עירייה/מועצה), בעל נכס פרטי, חברה המנהלת קניון, וכדומה.
- הוכחת רשלנות: יש להוכיח כי הגורם האחראי התרשל בתחזוקה או בהסרת המפגע, וכי רשלנות זו גרמה לנזק.
- תיעוד חיוני: חשוב ביותר לתעד את המפגע מיד לאחר האירוע – תמונות, סרטונים, עדים, ובמידת הצורך, הזמנת גורמי הצלה.
- חשיבות עורך הדין: עורך דין ידע לאתר את הגורם האחראי, לאסוף ראיות, ולהעריך את סיכויי התביעה.
- תאונות תלמידים
תאונות שאירעו לתלמידים במהלך שהותם במוסד חינוכי, בדרך אליו או ממנו, או בפעילות הקשורה למוסד החינוכי, מכוסות בדרך כלל בפוליסת ביטוח תלמידים (ביטוח תאונות אישיות).
- כיסוי: הפוליסה מכסה תאונות ללא קשר לאשמה, ומעניקה פיצוי במקרה של נכות או מוות.
- הוכחת נזק: יש להגיש לועדה רפואית מטעם חברת הביטוח את כל התיעוד הרפואי.
- הערה חשובה: פוליסת ביטוח תלמידים היא פוליסת תאונות אישיות, והפיצוי ממנה אינו מונע תביעת נזיקין בגין רשלנות של המוסד החינוכי או גורם אחר, במידה וניתן להוכיח כזו.
מהם שלבי הטיפול בתביעת נזקי גוף?
למרות השוני בין סוגי התביעות, קיים דפוס פעולה כללי בכל תביעת נזקי גוף:
- איסוף ראיות ותיעוד
זהו השלב הקריטי ביותר. ככל שתאספו יותר ראיות בזמן אמת, כך יגדלו סיכויי התביעה:
- תיעוד רפואי מלא: קבלות לחדר מיון, דוחות שחרור, סיכומי מחלה, הפניות, קבלות על תרופות, טיפולים, חוות דעת רפואיות, וכדומה.
- תיעוד נסיבות האירוע: תמונות, סרטונים, עדויות, דוחות משטרה/מכבי אש/ מד"א, פרטי עדים, פרטי גורמים מעורבים.
- תיעוד הוצאות: קבלות על נסיעות לטיפולים, עזרה בבית, עזרה סיעודית, רכישת ציוד רפואי, התאמות בבית.
- תיעוד הפסדי שכר: תלושי שכר, אישורי מחלה, דוחות שומא.
- פנייה לייעוץ משפטי
מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום נזקי הגוף בהקדם האפשרי לאחר האירוע. עורך הדין יסייע לכם:
- להעריך את סיכויי התביעה.
- לאסוף את כל המסמכים והראיות הנדרשים.
- להפנות אתכם לבדיקות רפואיות ומומחים מתאימים.
- לנהל את ההתנהלות מול חברות הביטוח/המוסד לביטוח לאומי/הגורם האחראי.
- לייצג אתכם בבתי המשפט, אם יהיה צורך בכך.
- הגשת תביעה לביטוח לאומי (במקרה של תאונת עבודה)
אם התאונה הוכרה כתאונת עבודה, השלב הבא הוא הגשת תביעה לביטוח לאומי להכרה בפגיעה, ולאחר מכן לועדה רפואית לקביעת שיעור הנכות.
- הגשת תביעה לגורם האחראי / חברת הביטוח
לאחר שאוספים את כל הראיות, ובהתאם לסוג התאונה, מוגשת תביעה פורמלית לגורם האחראי או לחברת הביטוח. בשלב זה, עורך הדין ינהל משא ומתן מול הצד השני במטרה להגיע לפשרה.
- הערכה רפואית
ברוב תביעות נזקי הגוף, יתבקשו הצדדים להגיע להסכמה על מינוי מומחה רפואי ניטרלי מטעם בית המשפט (או על ידי הצדדים בהסכמה). המומחה יבדוק את הנפגע ויקבע את שיעור נכותו הרפואית, אם קיימת, ואת הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק.
- הערכת נזקים
על בסיס חוות הדעת הרפואית וכל הראיות האחרות, עורך הדין יבצע הערכה מדויקת של סכום הפיצוי המגיע לנפגע, תוך התחשבות בכל ראשי הנזק שצוינו לעיל.
- ניהול משא ומתן ופשרה
במקרים רבים, הצדדים מגיעים לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. עורך הדין ינהל את המשא ומתן במטרה להגיע להסכם פיצוי הוגן ומקסימלי עבורכם.
- הליך משפטי בבית המשפט (אם לא הושגה פשרה)
במידה ולא הושגה פשרה, התביעה תנוהל בבית המשפט. הליך זה כולל הגשת כתבי טענות, שלב הוכחות (הגשת ראיות, עדויות), וטיעונים בכתב ובעל פה.
סיפור מקרה טרגי: רשלנות בטיחותית שגבתה את חייו של ילד
תביעה זו עניינה במוות הטראגי של ילד בן 11, אשר מצא את מותו במגרש קט רגל במהלך אימון כדורגל. הילד נפגע משער כדורגל אשר נפלו עליו, מה שגרם למותו. זאת בשל רשלנות פושעת מצד הנתבעים, אשר אפשרו את השימוש במגרש עם שערים מסוכנים ושבורים, תוך התעלמות מהסיכון המשמעותי שהיו מצויים בו.
פרטי האירוע והתרשלות הנתבעים
- המנוח היה באימון כדורגל במגרש קט רגל, ובעודו ממתין לתחילת האימון, הוא מצא את מותו בעקבות נפילת שער כדורגל לא יציב.
- השער, ממנו נפגע המנוח, היה חסר קורה אחורית, דבר שגרם לשער להיות לא מאוזן ולא מקובע כראוי אל הקרקע.
- השערים במגרש היו שבורים ומסוכנים, והיו ידועים ככאלה על ידי הנתבעים.
התרשלות בהימצאות מפגע בטיחותי
- הנתבעים ידעו ו/או היו צריכים לדעת כי השערים היו מסוכנים ולמעשה היו בבחינת "פצצה מתקתקת". אף על פי כן, הם לא פעלו להסיר את המפגעים, לא תיקנו את השערים, ולא אכפו אמצעי בטיחות על מנת למנוע את התרחשות התאונה.
- מספר פעמים השערים נפלו במהלך הזמן שלפני המקרה, ובכל פעם היו נורות אזהרה שהתעלמו מהם הנתבעים או לא עמדו בהם בכובד ראש.
המחדל שהוביל למוות
- המחדל המתמשך של הנתבעים לא רק שלא תוקן את מצב השערים המסוכנים, אלא הם גם התעלמו מהסיכון הברור שיצרו, תוך שהם לא פעלו בצורה אקטיבית להתריע בפני הציבור או לתקן את המפגע.
- כתוצאה מהתעלמותם והתרשלותם, המנוח נפגע בצורה חמורה ונפטר במגרש, מבלי שהיה ניתן למנוע את המקרה עם טיפול נאות וביצוע פעולות מיידיות לתיקון המפגעים במגרש.
סיכום
רשלנות הנתבעים במצב מסוכן זה, והכישלון שלהם לתקן את השערים השבורים ולוודא שהמגרש בטוח לשימוש, הובילו למותו הטרגי של המנוח. הנתבעים פעלו בצורה רשלנית בכך שהתעלמו מהסיכון הברור, לא יידעו את הילדים והמאמנים על הסיכון, ולא תיקנו את המפגעים במגרש, ובכך גרמו למותו של הילד.
האם להגיש תביעת נזקי גוף או לחכות?
עורך הדין בתחום נזקי גוף בוחן כל מקרה לגופו. ישנם מצבים שבהם כדאי להמתין מעט עד להתגבשות הנזק הגופני שנגרם. לדוגמה, אם מדובר בקטין שנפגע במסגרת בית ספרית, אשר גופו עדיין מתפתח, כדאי יהיה להמתין עד שיתגבש הנזק. על פי המומחים הרפואיים, תקופת ההמתנה יכולה לנוע בין 3 ל-12 חודשים מיום הפציעה. מנגד, חשוב להביא בחשבון את עניין התיישנות התביעה ולא לחכות עם תביעת נזקי גוף זמן רב מדיי. על פי חוק, תחול התיישנות על תביעת נזקי גוף (שאינה פיצויים מכוח פוליסת ביטוח ולמעט נפגעי תאונות דרכים) בתום 7 שנים ממקרה התאונה.
במקרים אחרים משתנה תקופת ההתיישנות. לדוגמה, בתביעה לנפגעי גוף מכוח פוליסת ביטוח כגון פוליסת תאונות אישיות, פוליסת סיעוד, פוליסת תלמידים וכד' חלה התיישנות בתום 3 שנים מיום קרות התאונה לגבי קטינים החוק קובע, כי תקופת ההתיישנות תחל להימנות מיום שמלאו לו 18 שנים. כך למשל, התביעה בגין ביטוח תאונות אישיות תלמידים תתיישן כאשר הקטין יגיע לגיל 21 (כעבור 3 שנים מגיל 18).
דוגמה לתביעה: ילד נותר עם נכות קשה ביד בשל איחור באבחון וטיפול רשלני
תביעה זו עוסקת במקרה חמור של רשלנות רפואית, שבעקבותיה נותר ילד בן 13 עם נכות קשה בידו השמאלית לצמיתות.
הילד נפצע בידו והגיע לטיפול בבית החולים עם חתך עמוק, אשר בדיעבד התברר כי פגע בעורק, בגיד ובעצב מרכזי. למרות זאת, הצוות הרפואי לא ביצע בדיקות נוירולוגיות מקיפות ולא ניתוח לבדיקת חומרת הפגיעה, ושחרר את הילד לביתו ללא הטיפול המתאים.
למרות שהילד חזר פעמיים נוספות למיון עם החמרה במצבו – לרבות כאבים עזים, ירידה בתחושה ושינוי מבני באצבעות – הצוות הרפואי לא הגיב בהתאם ולא ביצע את הניתוח הנדרש. רק כעשרה ימים לאחר הפציעה, כאשר פנה הילד לבית חולים אחר, התגלה היקף הנזק והוא עבר ניתוח לתיקון הפגיעה.
חוות דעת מומחה קובעת כי תיקון עצב שנפגע חייב להתבצע בהקדם האפשרי, שכן עיכוב משמעותי – כפי שאירע במקרה זה – מקטין את סיכויי ההחלמה. בשל ההמתנה הארוכה והטיפול הרשלני, הילד נותר עם פגיעה קשה ובלתי הפיכה.
מקרה זה ממחיש את החשיבות באבחון נכון ובתגובה רפואית מהירה ומדגישה את החובה של הצוות הרפואי להעניק טיפול מיטבי ולמנוע נזקים שניתן היה למנוע.
התביעה התקבלה והתובעים קיבלו פיצוי.
מהו חשיבות הייצוג המשפטי?
הליך תביעת נזקי גוף הוא מורכב, ארוך, ודורש ידע רב בתחום המשפטי והרפואי. ניסיון להתנהל לבד מול חברות ביטוח או מול מערכת המשפט עלול להוביל לטעויות קריטיות ולהפסד זכויות.
עורך דין מיומן בתחום נזקי הגוף:
- יבטיח את זכויותיכם: ידע לזהות את כל ראשי הנזק המגיעים לכם, גם כאלה שאתם לא מודעים אליהם.
- ימקסם את הפיצוי: ינהל משא ומתן יעיל ויבטיח שתקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם.
- ינהל את הבירוקרטיה: יטפל בכל ההיבטים הבירוקרטיים המתישים מול הגורמים השונים.
- ייצג אתכם בנאמנות: יהיה שם לצידכם לאורך כל הדרך, מול חברות הביטוח ובתי המשפט.
- יפנה למומחים המתאימים: ידע להפנות אתכם לרופאים, מומחים רפואיים, ואנשי מקצוע שיכולים לחזק את תביעתכם.
חשוב לזכור: מרבית עורכי הדין בתחום נזקי הגוף עובדים על בסיס הצלחה, כלומר, שכר הטרחה משולם רק בסוף התהליך ונגזר מתוך סכום הפיצוי שיתקבל. הדבר מאפשר לכל נפגע, ללא קשר למצבו הכלכלי, לקבל ייצוג משפטי הולם.
סיכום
התמודדות עם נזקי גוף היא חוויה קשה ומאתגרת, פיזית, נפשית וכלכלית. הידיעה כיצד לפעול ומי עומד לצידכם יכולה לעשות את כל ההבדל. תביעת נזקי גוף נועדה להעניק לכם את הפיצוי המגיע לכם, ולאפשר לכם להתמקד בהחלמה ושיקום.
זכרו, עורך דין המתמחה בתחום נזקי גוף הוא השותף החשוב ביותר שלכם בתהליך זה. הוא ילווה אתכם צעד אחר צעד, ידאג לכל ההיבטים המשפטיים, ויפעל במלוא המרץ כדי לממש את זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המקסימלי. אל תהססו לפנות למשרדנו מיד לאחר אירוע שגרם לכם לנזקי גוף. זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לקבלת פיצוי.
פנו אל משרדנו לייעוץ משפטי ואנו נפעל למיצוי זכויותיכם ולמיקסום הפיצוי המגיע לכם.
שאלות נפוצות
. כמה זמן לוקח תהליך תביעת נזקי גוף?
משך התהליך משתנה מאוד ותלוי במורכבות המקרה, בסוג התאונה, ובנכונות הצדדים לפשרה. תביעות פשוטות יחסית עשויות להימשך מספר חודשים, בעוד שתביעות מורכבות, כגון רשלנות רפואית, יכולות להימשך מספר שנים. בממוצע, ניתן לצפות לתהליך שאורך בין שנה לשלוש שנים.
האם אני חייב להגיע לבית משפט?
לא בהכרח. במקרים רבים, תביעות נזקי גוף מסתיימות בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. עורך הדין ינהל משא ומתן עם הצד השני, ואם יושג הסכם פיצוי הוגן, לא יהיה צורך בדיון בבית משפט. עם זאת, במידה ולא הושגה הסכמה, התביעה תעבור להכרעת בית המשפט.
מהו סכום הפיצוי שאני צפוי לקבל?
סכום הפיצוי משתנה באופן דרמטי מתיק לתיק ותלוי במספר רב של גורמים, ביניהם:
- חומרת הפגיעה ושיעור הנכות: ככל שהנזק חמור יותר ושיעור הנכות גבוה יותר, כך גדל סכום הפיצוי.
- הפסדי שכר והכנסה: פיצוי בגין ימי מחלה, איבוד כושר עבודה, פגיעה בפוטנציאל השתכרות עתידי.
- הוצאות רפואיות ועזרת צד ג': הוצאות שהוצאו בפועל והוצאות עתידיות צפויות.
- גיל הנפגע: לנפגעים צעירים יותר פיצוי גבוה יותר בגין הפסדי שכר עתידיים.
- כאב וסבל: סכום זה נקבע לפי פסיקות קודמות ומושפע משיעור הנכות ומנסיבות המקרה. עורך דין מנוסה יוכל להעריך באופן מדויק יותר את סכום הפיצוי הפוטנציאלי במקרה הספציפי שלכם.
האם קיימת התיישנות על תביעות נזקי גוף?
כן, קיימות תקופות התיישנות שונות לתביעות נזקי גוף:
- כלל אצבע: תקופת ההתיישנות על תביעות נזקי גוף היא בדרך כלל 7 שנים מיום קרות הנזק.
- קטינים: תביעות של קטינים מתיישנות 7 שנים מיום הגיעם לגיל 18, כלומר, בגיל 25.
- רשלנות רפואית: בתביעות רשלנות רפואית, מניין ההתיישנות יכול להתחיל מהמועד שבו נודע לנפגע על הנזק, גם אם חלף זמן רב מיום האירוע המקורי (לדוגמה, במקרה של אבחון מאוחר). חשוב מאוד לא להתמהמה עם הגשת התביעה. ככל שתפנו מוקדם יותר לעורך דין, כך ייקל עליו לאסוף ראיות, ויימנע מצב של התיישנות.
מה ההבדל בין תביעה לביטוח לאומי לתביעה אזרחית?
- תביעה לביטוח לאומי: מוגשת כאשר הפגיעה הוכרה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. מטרתה לקבל הכרה בפגיעה, דמי פגיעה, ובהמשך קצבת נכות (זמנית או קבועה) ושיקום. הפיצויים ניתנים בהתאם לחוק ובהתאם לאחוזי הנכות שנקבעים על ידי ועדה רפואית.
- תביעה אזרחית (נזיקית): מוגשת כנגד הגורם האחראי לנזק (חברת ביטוח, מעסיק, רשות מקומית וכו'). מטרתה לקבל פיצוי מלא על כל הנזקים שנגרמו כתוצאה מהרשלנות או מהאירוע הפוגע (ובכלל זה כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' עתידיות). הפיצויים נפסקים בבית המשפט או בהסכם פשרה, תוך ניכוי סכומים ששולמו על ידי הביטוח הלאומי. ניתן להגיש את שתי התביעות במקביל, וחשוב שעורך דין יתאם ביניהן על מנת למקסם את הפיצוי הכולל.
