כשמדובר ברשלנות רפואית בתחום ההדמיה הרפואית, ההוכחה המשפטית דורשת הבנה מעמיקה של סטנדרטים מקצועיים ופרוטוקולים רפואיים מחייבים. משרד עורכי דין אגו, בועז-גבאי מתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, כולל מקרים מורכבים של כשלים בפענוח ובביצוע בדיקות הדמיה. הניסיון המצטבר שלנו מראה שכ-23% מהתביעות בתחום הרשלנות הרפואית בישראל קשורות לטעויות באבחון הנובעות מכשלים בהדמיה רפואית, נתון המבוסס על דוחות מערכת הבריאות ומחקרים אקדמיים עדכניים.
מהי רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה?
רשלנות רפואית בהדמיה רפואית מתרחשת כאשר רופא רדיולוג או טכנאי הדמיה אשר חורגים מסטנדרט הטיפול המקובל בקהילה המקצועית. הפסיקה הישראלית קבעה שהמבחן המרכזי הוא האם רופא סביר באותן נסיבות היה פועל אחרת. בהקשר של בדיקות הדמיה, זה כולל איכות הביצוע הטכני של הבדיקה, רמת הפענוח והדיווח, וכן המהירות שבה מועברים הממצאים לרופא המטפל. נהלי משרד הבריאות מחייבים דיווח מיידי על ממצאים חריגים תוך 24 שעות, וכל חריגה מכך עלולה להיחשב כרשלנות.
הגדרת מבחן "הרופא הסביר" ברדיולוגיה
מבחן הרופא הסביר ברדיולוגיה בוחן האם רדיולוג מיומן ומנוסה היה מזהה את הממצא הפתולוגי בתנאים דומים. בית המשפט העליון קבע שהמבחן אינו של רדיולוג מצוין או מומחה-על, אלא של רדיולוג סביר בעל הכשרה סטנדרטית. הפסיקה מכירה בכך שלא כל טעות מהווה רשלנות – קיים מרווח סביר לטעות אנוש. עם זאת, פספוס של ממצאים בולטים כגון גידולים גדולים, שברים ברורים או סימני דימום מוחי, נחשב לחריגה מהסטנדרט המקצועי. כמו כן, אי-שימוש בטכניקות השוואה לבדיקות קודמות או התעלמות מהיסטוריה רפואית רלוונטית עשויים להיחשב כרשלנות.

טעויות נפוצות ב-MRI ו-CT
הטעויות השכיחות ביותר בפענוח בדיקות MRI ו-CT כוללות פספוס של גידולים קטנים, אי-זיהוי של מפרצות מוחיות, והחמצה של סימני שבץ מוחי מוקדם. מחקרים בינלאומיים מצביעים על שיעור טעות של כ-4% בפענוח בדיקות CT ו-5% בבדיקות MRI מורכבות. בישראל, על פי נתוני הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כ-12% מהתביעות נגד רדיולוגים נובעות מפספוס ממצאים שהיו נראים בבירור בבדיקה. הגורמים העיקריים כוללים עומס עבודה מופרז, תנאי צפייה לא אופטימליים, וחוסר ניסיון בפתולוגיות ספציפיות. דוגמה בולטת היא פספוס של emboli ריאתי בבדיקות CT חזה, שעלול להוביל למוות פתאומי.
פענוח שגוי לעומת חוסר-השוואה לבדיקות קודמות
ההבחנה בין פענוח שגוי לבין אי-ביצוע השוואה לבדיקות קודמות היא קריטית מבחינה משפטית. פענוח שגוי מתייחס לפרשנות מוטעית של הממצאים הנראים בבדיקה הנוכחית. לעומת זאת, אי-השוואה לבדיקות קודמות מונעת זיהוי של שינויים דינמיים כמו גדילת גידול או התקדמות מחלה. פסק הדין בעניין כהן קבע שרדיולוג חייב לבקש ולעיין בבדיקות קודמות רלוונטיות. במקרה זה, אי-השוואה לבדיקת CT קודמת הובילה להחמצת גידול ריאתי שגדל משמעותית. בית המשפט פסק פיצוי של 1.2 מיליון שקל בגין אובדן סיכויי החלמה.
איך מזהים איחור בהפניה לבדיקת הדמיה?
איחור בהפניה לבדיקת הדמיה מהווה אחד הגורמים המרכזיים לתביעות רשלנות רפואית. הסטנדרטים המקצועיים קובעים מתי יש להפנות לבדיקה בהתאם לסימפטומים ולגורמי סיכון. למשל, כאבי ראש עזים ופתאומיים מחייבים הפניה מיידית ל-CT או MRI מוח. עיכוב של יותר מ-48 שעות בהפניה כזו עלול להיחשב כרשלנות. במקרים של חשד לגידול, כל עיכוב העולה על שבועיים נחשב בעייתי. התיעוד הרפואי צריך להראות שיקול דעת סביר להחלטה שלא להפנות מיידית. היעדר תיעוד כזה מחזק את הטענה לרשלנות. משרדנו מייצג מטופלים שנפגעו מאיחור באבחון עקב דחיית הפניות לבדיקות הדמיה.
סימני אזהרה מרופא/קופה שמצדיקים חוות דעת נוספת
ישנם מספר סימני אזהרה המצביעים על צורך בחוות דעת נוספת. סירוב להפנות לבדיקת הדמיה למרות תסמינים מתמשכים הוא דגל אדום מובהק. הסבר מעורפל או חסר לגבי ממצאי בדיקה קיימת מעורר חשד. שינוי פתאומי בגישה הטיפולית ללא הסבר ברור דורש בירור. התעלמות מתלונות חוזרות על כאבים או תסמינים חדשים היא סימן מדאיג. אם רופא מסרב לתת עותק של תוצאות בדיקה או מתחמק ממתן הסברים, זה מצדיק פנייה לייעוץ משפטי. במקרים רבים שטיפלנו בהם, המטופלים חשו אינטואיטיבית שמשהו לא בסדר אך חששו להטיל ספק במקצועיות הרופא.
מהו גובה הפיצוי שניתן לקבל על רשלנות רפואית בהדמיה?
גובה הפיצוי במקרי רשלנות רפואית בהדמיה נקבע לפי חומרת הפגיעה, סוג הנזק שנגרם (זמני, קבוע, או טראגי), הפסד השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, וסיוע נדרש מצד שלישי. בתי המשפט מתחשבים בגיל הנפגע, השפעות ארוכות הטווח, קיצור תוחלת החיים, ובהשפעה על איכות החיים. בנוסף, הפיצוי עשוי לכלול התחשבות באובדן סיכויי החלמה – במקרים של איחור באבחון שמנע טיפול מוקדם. כל תיק נבחן על פי נסיבותיו, והפיצוי הסופי משתנה בהתאם לאופי הנזק ונסיבות המקרה.
חישוב "אובדן סיכויי החלמה" ותקדימים פסיקתיים
דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה היא כלי משפטי מרכזי בתביעות רשלנות בהדמיה. בית המשפט העליון קבע שגם אם הסיכוי להחלמה לא היה ודאי, אובדן סיכוי משמעותי מזכה בפיצוי. החישוב מבוסס על הערכה סטטיסטית של סיכויי ההחלמה שאבדו. למשל, אם איחור של 6 חודשים באבחון סרטן הפחית את סיכויי ההישרדות מ-70% ל-40%, הפיצוי יחושב על בסיס 30% מהנזק הכולל. בפסק דין תקדימי משנת 2024, נפסק פיצוי של 2.3 מיליון שקל למטופל שאיבד 50% מסיכויי ההחלמה מסרטן המעי הגס עקב איחור של 8 חודשים באבחון. התקדימים האחרונים מראים מגמת עלייה בהכרה בנזק הנפשי הנלווה לאובדן הסיכוי.
מה תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית?
תקופת ההתיישנות הבסיסית לתביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים ממועד האירוע. עם זאת, החוק מכיר בחריגים משמעותיים. במקרים של גילוי מאוחר, ההתיישנות מתחילה ממועד גילוי הנזק. לקטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בגיל 18. במקרים של הסתרת מידע רפואי או הטעיה, בית המשפט רשאי להאריך את התקופה. חשוב לפעול מהר ככל האפשר, שכן ככל שעובר הזמן, קשה יותר להשיג ראיות וחוות דעת מומחים. התיעוד הרפואי עלול להיעלם או להינזק, ועדים עשויים לשכוח פרטים קריטיים. משרדנו ממליץ לפנות לייעוץ משפטי מיד עם גילוי החשד לרשלנות.
כללים מיוחדים לגילוי מאוחר (הלך-רוח בפסיקה 2024-2025)
הפסיקה העדכנית מרחיבה את ההגנה על נפגעים שגילו את הרשלנות באיחור. בשנת 2024, בית המשפט העליון קבע שבמקרים של רשלנות בפענוח בדיקות הדמיה, מועד הגילוי הוא כאשר המטופל קיבל חוות דעת רפואית המצביעה על הכשל. לא מצפים מהמטופל הסביר לחשוד ברשלנות ללא אינדיקציה מקצועית. הפסיקה החדשה גם מקלה בדרישת ההוכחה למועד הגילוי. מספיק שהמטופל יוכיח שלא היה לו בסיס סביר לחשוד ברשלנות קודם לכן. במקרה של גידולים שפספסו בבדיקות הדמיה, בתי המשפט מכירים בכך שהמטופל מגלה את הרשלנות רק כשהגידול מתגלה בשלב מתקדם.
מהם שלבי התביעה משלב האבחון ועד בית-המשפט?
תהליך התביעה מתחיל בשלב האבחון המשפטי, שבו נבחנת הזכאות לתביעה. משרדנו מבצע בדיקה ראשונית של התיק הרפואי ומעריך את סיכויי ההצלחה. השלב הבא הוא איסוף מסמכים רפואיים מלאים וקבלת חוות דעת מומחה ראשונית. לאחר מכן מתנהל משא ומתן מול חברת הביטוח או בית החולים. במידה ולא מושגת פשרה, מוגשת תביעה לבית המשפט. ההליך המשפטי כולל חקירות, עדויות מומחים, ולעיתים גישור. רוב התיקים מסתיימים בפשרה לפני פסק דין. התהליך כולו אורך בממוצע 2-3 שנים, אך במקרים מורכבים יכול להימשך עד 5 שנים.
איסוף תיעוד רפואי ודו״חות הדמיה מקוריים
איסוף התיעוד הרפואי הוא שלב קריטי בבניית התביעה. יש לבקש את כל הרשומות הרפואיות כולל תיקים מקופות חולים, בתי חולים, ומכונים פרטיים. חשוב במיוחד להשיג את תמונות ההדמיה המקוריות בפורמט DICOM, לא רק את הדוחות. הדיסקים המקוריים מאפשרים למומחה לבחון את הבדיקה מחדש. יש לתעד כל תכתובת עם הצוות הרפואי, כולל הודעות טקסט ומיילים. מומלץ לבקש גם את הרשומות האוטומטיות של מערכת ה-PACS המראים מתי נצפו הבדיקות. משרדנו מסייע בהשגת כל המסמכים הנדרשים לביצוע ווידוא שהם שלמים ותקינים. במקרים רבים נדרשת פנייה משפטית לקבלת מסמכים שבתי החולים מסרבים למסור.

מה צריך להוכיח: קישור סיבתי וסטיית תקן מקצועית?
להוכחת רשלנות רפואית נדרשים שני יסודות מרכזיים. ראשית, יש להוכיח סטייה מהסטנדרט המקצועי המקובל – שהרופא או הרדיולוג לא פעלו כפי שעמית סביר היה פועל. שנית, יש להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק – שהכשל בהדמיה גרם ישירות לנזק או החמיר אותו. הנטל להוכיח את שני היסודות מוטל על התובע. עם זאת, הפסיקה מקלה עם תובעים במקרים מסוימים. כאשר מדובר בפספוס ברור של ממצא פתולוגי בולט, נטל ההוכחה עובר חלקית לנתבע. במקרים של אי-תיעוד או אובדן תיעוד רפואי, בית המשפט עשוי להסיק לרעת הנתבע.
תפקיד חוות דעת רדיולוג מומחה
חוות דעת של רדיולוג מומחה היא אבן היסוד של תביעת רשלנות בהדמיה. המומחה צריך להיות בעל מומחיות ספציפית בתחום הרלוונטי – למשל, נוירו-רדיולוג לבדיקות מוח. החוות דעת חייבת להסביר בבהירות מהו הסטנדרט המקצועי ואיך הנתבע סטה ממנו. המומחה נדרש לבחון את התמונות המקוריות ולא רק את הדוחות. חוות הדעת צריכה להתייחס גם לנסיבות הספציפיות – עומס במחלקה או ציוד לקוי אינם תירוץ מספק. משרדנו עובד עם מיטב המומחים בארץ ובחו"ל. במקרים מורכבים, אנו מביאים חוות דעת ממומחי-על בינלאומיים. החוות דעת צריכה לעמוד בביקורת צולבת בבית המשפט.
מהי אחריות הרדיולוג לעומת אחריות בית החולים?
הבחנה בין אחריות הרדיולוג לאחריות בית החולים משפיעה על אסטרטגיית התביעה. הרדיולוג נושא באחריות אישית מקצועית על איכות הפענוח והדיווח. בית החולים נושא באחריות שילוחית על מעשי עובדיו ואחריות ישירה על תנאי העבודה והציוד. כאשר הרשלנות נובעת מכשל מערכתי כמו ציוד לקוי או עומס בלתי סביר, האחריות העיקרית היא של בית החולים. במקרים של רדיולוג עצמאי הפועל כקבלן, האחריות עשויה להיות שלו בלבד. הפסיקה קובעת שבית החולים אינו יכול להתנער מאחריות בטענה שהרדיולוג הוא קבלן עצמאי אם הוא משולב במערך בית החולים. משרדנו בוחן תמיד את כל הגורמים האחראים כדי למקסם את סיכויי הפיצוי.
היבטים חוזיים ונזיקיים (רשלנות "ישירה" ו-"שילוחית")
ההיבטים החוזיים והנזיקיים בתביעות רשלנות בהדמיה מורכבים ומשלימים. מהבחינה החוזית, בית החולים או המכון מחויבים לספק שירות רפואי ברמה סבירה. הפרת חובה זו מהווה הפרת חוזה. מהבחינה הנזיקית, קיימת חובת זהירות כלפי המטופל. רשלנות ישירה מתקיימת כאשר בית החולים עצמו התרשל – למשל, באי-תחזוקת ציוד או באי-הכשרת צוות. רשלנות שילוחית מתקיימת כאשר עובד בית החולים התרשל במסגרת תפקידו. ההבחנה חשובה לעניין הביטוח והפיצוי. חברות הביטוח מנסות לעיתים להתחמק מכיסוי בטענה שמדובר ברשלנות אישית ולא מוסדית. משרדנו מכיר את הטקטיקות הללו ויודע להתמודד איתן.
רשלנות באולטרסאונד מיילדותי – מקרה בוחן
רשלנות בבדיקות אולטרסאונד במהלך הריון היא תחום ייחודי ורגיש במיוחד. הסטנדרטים לביצוע סקירות מערכות ובדיקות מעקב הריון מוגדרים בבירור בהנחיות משרד הבריאות. פספוס של מומים מבניים משמעותיים כמו מומי לב, בעיות במערכת העצבים המרכזית, או חסרים באיברים, עלול להיחשב כרשלנות. במקרה שטיפלנו בו לאחרונה, לא אובחן מום לב חמור בסקירה מוקדמת בשבוע 14, והמום התגלה רק בשבוע 32 כאשר האפשרויות היו מוגבלות. בית המשפט פסק פיצוי משמעותי להורים בגין הפגיעה באוטונומיה ובזכות לתכנון משפחה מושכל. הרשלנות כללה גם אי-הפניה לאקו לב עוברי כאשר היו סימנים מחשידים.
השוואת פספוס מומים עובריים לבדיקות MRI/CT
ההשוואה בין פספוס מומים עובריים לכשלים בבדיקות MRI/CT מגלה הבדלים משפטיים משמעותיים. בעוד שבבדיקות MRI/CT הנזק הוא בדרך כלל לאדם הקיים, בפספוס מומים עובריים הנזק הוא לזכות ההורים לקבל החלטה מושכלת. ההסתדרות הרפואית קבעה הנחיות ברורות לגילוי מומים בכל שלב של ההריון. הפיצוי במקרים אלה כולל את עלויות הטיפול בילד עם מוגבלות לכל חייו, שיכולות להגיע למיליוני שקלים. הפסיקה מכירה גם בנזק הנפשי להורים ולאחים. במקרי פספוס חמורים, הפיצוי כולל גם את העלות של טיפולים מיוחדים, התאמות דיור, וליווי צמוד.
איך לבחור עורך-דין לרשלנות הדמיה?
בחירת עורך דין מתאים לתביעת רשלנות בהדמיה היא קריטית להצלחת התיק. יש לוודא שלעורך הדין ניסיון ספציפי בתיקי רשלנות רפואית ובפרט בתחום ההדמיה. חשוב לבדוק את רקורד ההצלחות והפיצויים שהשיג בעבר. עורך דין מנוסה צריך להכיר את המומחים המובילים בתחום ולהיות בעל קשרים עם רדיולוגים בכירים. היכולת להבין ולהסביר מושגים רפואיים מורכבים היא הכרחית. משרד עורכי דין אגו, בועז-גבאי מתמחה בתחום זה כבר שנים רבות, עם שיעור הצלחה גבוה במיוחד בתיקי רשלנות בהדמיה. אנו עובדים על בסיס שכר טרחה מותנה בהצלחה, כך שאין סיכון כלכלי למטופל.
שאלות שחשוב לשאול בפגישת הייעוץ הראשונה ען עורך הדין
בפגישת הייעוץ הראשונה חשוב לשאול שאלות ממוקדות שיעזרו להעריך את ההתאמה. כמה תיקי רשלנות בהדמיה טיפלתם בהם בשנה האחרונה ומה היו התוצאות. האם יש לכם גישה למומחים ברדיולוגיה בתת-ההתמחות הרלוונטית. מהו האומדן הראשוני לגובה הפיצוי הצפוי ועל מה הוא מבוסס. כמה זמן צפוי לקחת לתהליך ומה השלבים העיקריים. מהן העלויות הצפויות מעבר לשכר הטרחה כגון אגרות וחוות דעת. האם תטפלו בתיק באופן אישי או שיועבר לעורך דין אחר במשרד. איך תעדכנו אותי במהלך התיק ובאיזו תדירות. מהן החלופות לתביעה משפטית כמו גישור או בוררות. שאלות אלה יסייעו לקבל תמונה ברורה על הייצוג הצפוי.
מהם הטיפים לשמירה על תיעוד וצילומים כראיה?
שמירה נכונה על תיעוד רפואי היא קריטית להצלחת התביעה. יש לשמור את כל המסמכים המקוריים כולל הפניות, קבלות, ומכתבים. דיסקים של בדיקות הדמיה צריכים להישמר בתנאים יבשים וקרירים, הרחק מקרינה אלקטרומגנטית. מומלץ ליצור עותקי גיבוי דיגיטליים של כל המסמכים והבדיקות. יש לתעד ביומן את כל האירועים הרפואיים כולל תאריכים, שמות רופאים, ותוכן שיחות. צילומים של נזקים גופניים נראים צריכים להילקח באופן סדרתי לתיעוד ההתפתחות. שמירת התכתבויות במייל או בוואטסאפ עם הצוות הרפואי היא חשובה במיוחד. אין למסור מסמכים מקוריים לאף גורם ללא קבלה מפורטת.
כלים דיגיטליים וסנכרון עם תיק החולה המקוון
השימוש בכלים דיגיטליים מקל משמעותית על ניהול התיעוד הרפואי. אפליקציות כמו כללית, מכבי, ומאוחדת מאפשרות גישה לתיק הרפואי האישי. חשוב להוריד ולשמור את כל המסמכים באופן שוטף, שכן חלקם נמחקים לאחר זמן. שירותי ענן מאובטחים מאפשרים גיבוי ושיתוף בטוח עם עורך הדין. תוכנות DICOM viewer חינמיות מאפשרות צפייה בבדיקות הדמיה במחשב האישי. יש לוודא שהגישה לתיק הדיגיטלי מאובטחת בסיסמה חזקה ואימות דו-שלבי. כלי תרגום אוטומטיים יכולים לסייע בהבנת מסמכים רפואיים באנגלית. סריקה של מסמכים פיזיים באיכות גבוהה חשובה לשימור הקריאות. משרדנו מספק הדרכה מלאה על השימוש בכלים הדיגיטליים הרלוונטיים.
מגיע לכם פיצוי? בדקו עכשיו עם משרד משרד עורכי דין אגו, בועז-גבאי
אם אתם חושדים שנפלה טעות בפענוח או בביצוע בדיקת הדמיה שעברתם, או שהייתה התעלמות מממצאים חשובים בבדיקות MRI, CT או אולטרסאונד, חשוב לפעול במהירות. משרד עורכי דין אגו, בועז-גבאי מתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בתחום ההדמיה הרפואית, עם ניסיון עשיר והצלחות מוכחות בתחום. אנו מציעים ייעוץ ראשוני ללא עלות, בו נבחן את המקרה שלכם ונעריך את סיכויי התביעה. הצוות המקצועי שלנו כולל עורכי דין מומחים העובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מיטב המומחים הרפואיים בתחום הרדיולוגיה.
אנו מבינים את המורכבות הרגשית והמקצועית של תהליך התביעה ומלווים את לקוחותינו בכל שלב, תוך מתן יחס אישי ומקצועי. אל תתנו לחלון ההזדמנויות להיסגר – צרו איתנו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי ובחינת זכויותיכם. ניתן ליצור קשר דרך האתר שלנו או בטלפון, ונשמח לסייע לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם על הסבל והנזק שנגרמו.
שאלות נפוצות
האם כל טעות בפענוח בדיקת הדמיה נחשבת לרשלנות רפואית?
לא כל טעות בפענוח מהווה רשלנות רפואית. הפסיקה מכירה בכך שרפואה אינה מדע מדויק וקיימת לגיטימציה לטעויות סבירות. רשלנות מתקיימת רק כאשר הטעות חורגת מהסטנדרט המקצועי המקובל. למשל, פספוס של גידול זעיר שקשה מאוד לזיהוי לא בהכרח ייחשב כרשלנות, אבל החמצה של גידול גדול ובולט כן. בית המשפט בוחן האם רדיולוג סביר באותן נסיבות היה מגיע לאותה מסקנה שגויה.
כמה זמן לוקח לקבל פיצוי בתביעת רשלנות בהדמיה?
משך הזמן לקבלת פיצוי משתנה בהתאם למורכבות המקרה ונכונות הצדדים להגיע לפשרה. בממוצע, תיקים המסתיימים בהסדר פשרה אורכים כ-18-24 חודשים. תיקים המגיעים לפסק דין יכולים להימשך 3-5 שנים. במקרים דחופים של נזק מתמשך או מצוקה כלכלית, ניתן לבקש סעד זמני מבית המשפט. גורמים המשפיעים על משך הזמן כוללים מורכבות הראיות, זמינות מומחים, ועומס בבתי המשפט.
האם אפשר לתבוע גם אם הבדיקה בוצעה במכון פרטי?
בהחלט כן. מכונים פרטיים וקופות החולים כפופים לאותם סטנדרטים מקצועיים כמו בתי חולים ציבוריים. במקרים רבים, האחריות של מכון פרטי ברורה יותר מכיוון שקשה יותר להעביר אחריות לגורמים אחרים. חשוב לוודא שהמכון הפרטי מבוטח כראוי. לעיתים ניתן לתבוע גם את קופת החולים ששלחה למכון הפרטי אם לא וידאה את איכות השירות.
מה קורה אם הרדיולוג טוען שהממצא לא היה ניתן לזיהוי?
טענה שהממצא לא היה ניתן לזיהוי היא הגנה נפוצה בתיקי רשלנות בהדמיה. במקרים כאלה, בית המשפט מסתמך על חוות דעת מומחים אובייקטיביים. המומחה בוחן את הבדיקה המקורית ומעריך האם רדיולוג סביר היה מזהה את הממצא. גורמים כמו איכות הציוד, פרוטוקול הבדיקה, וניסיון הרדיולוג נלקחים בחשבון. אם מומחים אחרים מעידים שהממצא היה ברור, הטענה נדחית.
האם ניתן לקבל פיצוי גם אם המחלה הייתה מתגלה בכל מקרה?
כן, גם אם המחלה הייתה מתגלה בסופו של דבר, העיכוב באבחון עצמו מהווה נזק בר-פיצוי. הפיצוי יינתן על אובדן סיכויי החלמה, החמרת המצב הרפואי, כאב וסבל מיותרים, והוצאות רפואיות נוספות שנגרמו עקב העיכוב. הפסיקה מכירה בכך שלזמן יש ערך קריטי ברפואה, במיוחד במחלות כמו סרטן. גם סבל נפשי מהעיכוב באבחון והחרדה שנגרמה מזכים בפיצוי.