קרדיולוגיה היא תחום רפואי קריטי, העוסק במערכת הלב וכלי הדם – הליבה של תפקוד הגוף והחיים. רשלנות רפואית בתחום זה נחשבת לחמורה במיוחד, כיוון שטעויות באבחון, בטיפול תרופתי, או בביצוע פרוצדורות פולשניות (כגון צנתור) עלולות להוביל ישירות לנזק בלתי הפיך לשריר הלב, כשל לבבי (אי ספיקת לב), שבץ מוחי או מוות פתאומי.

המקרה הקלאסי והחמור ביותר של רשלנות קרדיולוגית הוא איחור באבחון התקף לב (אוטם שריר הלב), בו כל דקה של עיכוב משמעותה נזק מצטבר לשריר הלב. יחד עם זאת, רשלנות יכולה להתרחש גם בניהול מחלות כרוניות, בהחלטה על צנתור, או בטיפול לאחר ניתוח לב.

הוכחת רשלנות בקרדיולוגיה דורשת הבחנה מדויקת בין סיבוך רפואי ידוע לבין סטייה מסטנדרט הזהירות המקובל, תוך התמקדות ב"חלון הזמן" הקריטי לטיפול.

מהי רשלנות רפואית בקרדיולוגיה?

רשלנות רפואית בקרדיולוגיה מתרחשת כאשר איחור באבחון, טעות בטיפול או כשל בביצוע פרוצדורה לבבית גורמים לנזק בלתי הפיך לשריר הלב, לאי־ספיקת לב, לשבץ מוחי או למוות. תחום הלב וכלי הדם דורש תגובה מהירה ומדויקת, וכל דקה של עיכוב באבחון או בטיפול עשויה להכריע בין הצלת חיים לבין נכות קשה.

אילו מקרים נחשבים לרשלנות רפואית בקרדיולוגיה?

הרשלנות בתחום הלב מתרחשת לרוב באחד משלושה שלבים קריטיים: אבחון, פרוצדורות פולשניות וטיפול תרופתי.

1. רשלנות באבחון מצבי חירום (התקף לב ושבץ)

כשלים באבחון הם המקור הנפוץ ביותר לתביעות רשלנות קרדיולוגית, בעיקר בחדרי מיון ובקהילה.

• איחור באבחון אוטם שריר הלב (התקף לב):
  • התעלמות מתסמינים לא טיפוסיים: כשל בזיהוי סימני התקף לב בקרב נשים, קשישים וחולי סוכרת, המציגים תסמינים עמומים (כגון קוצר נשימה, בחילה או כאב גב/לסת) במקום כאב חזה קלאסי.
  • כשל בסדרת בדיקות סמני לב: שחרור מטופל בסיכון מחדר המיון לאחר בדיקת טרופונין שלילית יחידה, מבלי לבצע סדרה נוספת (לאחר 3–6 שעות) כדי לוודא שאין עלייה מאוחרת בסמני הלב.
  • פרשנות שגויה של אק"ג: כשל בזיהוי שינויים מינוריים אך משמעותיים בבדיקת אק"ג, המעידים על חוסר אספקת דם (איסכמיה) או התקף לב (Non-STEMI).
• איחור באבחון דיסקציה של אבי העורקים (Aortic Dissection): מצב חירום קטלני המחקֶה לעיתים התקף לב. כשל בזיהוי כאב קורע ופתאומי המקרין לגב או לבטן, ואי-ביצוע בדיקות דימות מתאימות (CT) בבהילות, מה שמונע ניתוח הצלה בזמן.
• איחור באבחון שבץ מלב: כשל באבחון מקור תסחיפי לשבץ מוחי (כגון פרפור פרוזדורים – AF) ואי-מתן טיפול נוגד קרישה מתאים למניעת שבץ נוסף.

2. רשלנות בביצוע צנתור לב (Cardiac Catheterization)

צנתור הוא הליך פולשני שנועד לפתוח חסימות בעורקים הכליליים. רשלנות עלולה להתרחש בניהול ההליך או בסיבוכים שלאחריו.

• פגיעה מכנית בכלי הדם: גרימת קרע או חבלה מכנית בכלי דם מרכזיים (כגון העורק הכלילי או אבי העורקים) במהלך החדרת הצנתר, עקב חוסר מיומנות או שימוש בכוח מופרז.
• נזק לכליות (CIN): כשל במתן חומרים מגינים למטופלים הסובלים מאי-ספיקת כליות כרונית, הגורם להחמרה חמורה בתפקוד הכלייתי עקב החומר הניגודי (Contrast Induced Nephropathy).
• השארת חלקי ציוד: במקרים נדירים, כשל בהסרה מלאה של חלקים מהציוד (כגון קצה של מדריך – Guidewire) בכלי הדם.
• זיהום באתר הפעולה: כשל בשמירה על סטריליות המוביל לזיהום קשה בנקודת הכניסה או אלח דם.

3. רשלנות בטיפול תרופתי ובניהול מחלה כרונית

• טיפול לקוי בנוגדי קרישה (מדללי דם): כשל בניהול הטיפול התרופתי במטופלים לאחר אירוע לבבי או עם פרפור פרוזדורים.
  • מתן חסר/אי-מתן: אי-מתן תרופות מדללות דם (כמו קומדין או נוגדי קרישה חדשים – NOACs) כאשר המטופל נמצא בסיכון גבוה לשבץ (למשל, חולה AF עם ציון CHA2DS2-VASc גבוה).
  • מעקב רשלני: כשל במעקב קבוע אחר רמות INR (במטופלים הנוטלים קומדין), המוביל למצב של קרישיות יתר (סיכון לשבץ) או דילול יתר (סיכון לדימום פנימי חמור).
• כשל בניהול אי ספיקת לב: אי-מתן או מתן מינון נמוך מדי של תרופות מצילות חיים (כגון מעכבי ACE, חוסמי בטא או ARNI) למטופלים עם כשל לבבי, המונע שיפור בתפקוד הלב.

כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין רשלנות לנזק בלב?

תביעות רשלנות קרדיולוגית נשענות על הוכחת הקשר הסיבתי בין העיכוב הרשלני לבין הנזק הבלתי הפיך לשריר הלב (ירידה במקטע הפליטה – Ejection Fraction).

הוכחת הסטייה מסטנדרט הזהירות

התובע חייב לגייס מומחה קרדיולוג בכיר שיקבע:

• פרוטוקול זהב: מה היה הטיפול הנדרש בנסיבות העניין (למשל, צורך בצנתור תוך 90 דקות או ביצוע סדרת טרופונין).
• הכשל: כיצד הצוות סטה מהפרוטוקול (למשל, העיכוב הרשלני באבחון התקף לב כ-STEMI ושחרורו).

הקשר הסיבתי והזמן הוא שריר (Time is Muscle)

• מדידת הנזק: באמצעות בדיקות אקו-לב ומיפוי לב שבוצעו לאחר האירוע, מוערך אחוז הנזק שנגרם לשריר הלב.
• הוכחת אובדן הסיכוי: המומחה הקרדיולוגי יעיד כי אלמלא העיכוב הרשלני (למשל, 4 שעות שחלפו עד האבחון), ניתן היה לפתוח את העורק החסום, ואחוז הנזק לשריר הלב היה קטן משמעותית. בית המשפט מכיר בכך שברפואת לב, העיכוב כשלעצמו יוצר את הנזק.

הפיצויים: הערכת נכות לבבית

כאשר הרשלנות מובילה לנזק נרחב, הנזק מוגדר ככשל לבבי (אי ספיקת לב). הפיצויים משקפים נכות גופנית חמורה ומתמשכת:

• הפסד כושר השתכרות: פיצוי על ירידה בכושר העבודה או יציאה מוקדמת לפנסיה בשל מגבלות הלב.
• הוצאות רפואיות ושיקומיות: כיסוי עלויות שיקום לב, תרופות קבועות, מעקבים קרדיולוגיים מיוחדים.
• כאב וסבל: פיצוי על איכות חיים ירודה, קוצר נשימה והחרדה התמידית הכרוכה במחלת לב קשה.
• עזרת הזולת: פיצוי על הצורך בעזרה בבית או בטיפול אישי במקרים של אי-ספיקת לב קשה.

 מה לעשות אם נגרם לכם נזק כתוצאה מטיפול קרדיולוגי רשלני?

רשלנות רפואית בקרדיולוגיה היא לרוב כשל בניהול זמן וברמת החשד הנדרשת מול תסמינים. אם חוויתם נזק משמעותי לשריר הלב או פגיעה בתפקוד הלב כתוצאה מעיכוב באבחון או כשל בפרוצדורה, פנייה לעורך דין המתמחה בתחום, שיעבוד עם קרדיולוגים בכירים, היא חיונית למיצוי זכויותיכם.

ייצוג משפטי לנפגעי רשלנות רפואית בקרדיולוגיה

משרד עו"ד אגו, בועז גבאי מייצג נפגעים ובני משפחותיהם בתביעות רשלנות רפואית בתחום הקרדיולוגיה – מאיחור באבחון התקף לב ועד כשלים בצנתור או בטיפול התרופתי.

הצוות המשפטי פועל בשיתוף מומחים בכירים בקרדיולוגיה ובשיקום לב, במטרה לחשוף את הסטייה מהטיפול הנדרש ולהשיג ללקוחות פיצוי מלא על הנזק שנגרם.

פנו אלינו כבר היום לייעוץ ראשוני חינם ובדיקה משפטית מקצועית של המקרה שלכם.