ניתוחי גב ועמוד שדרה הם מהפרוצדורות המורכבות והרגישות ביותר בעולם האורתופדיה והנוירוכירורגיה. מטרתם היא לרוב הקלה על כאב כרוני, תיקון עיוותים (כמו עקמת), או ייצוב העמוד השדרה לאחר פגיעה טראומטית. עם זאת, ניתוחים אלה מבוצעים בסמיכות למערכת העצבים המרכזית ולחוט השדרה, ולכן כל טעות, אפילו הקטנה ביותר, עלולה לגרום לנזק נוירולוגי קטסטרופלי ובלתי הפיך, כגון שיתוק, אובדן תחושה, או פגיעה בשליטה על סוגרים.

כאשר מטופל סובל מנזק חמור או החמרה במצבו לאחר ניתוח גב, עולה שאלת הרשלנות הרפואית. תביעות אלו מורכבות במיוחד, שכן יש להבחין בין סיבוך ניתוחי ידוע ובלתי נמנע לבין כשל מקצועי הנובע מסטייה מסטנדרט הזהירות המקובל.

מאמר זה יסקור את המקרים הקלאסיים של רשלנות בניתוחי גב, יסביר את ההיבטים המשפטיים הדרושים להוכחת התביעה, וידגיש את חשיבות הליווי המקצועי בתחום מורכב זה.

מהי רשלנות רפואית בניתוח גב?

רשלנות רפואית בניתוחי גב מתרחשת כאשר טעות בהחלטה הרפואית, בביצוע הניתוח או במעקב אחריו גורמת לנזק נוירולוגי חמור כגון שיתוק, אובדן תחושה או פגיעה בשליטה על סוגרים. מאחר שהניתוחים מתבצעים בסמוך לחוט השדרה ולמערכת העצבים המרכזית, כל סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל עלולה לגרום לנכות קשה ואף לצמיתות.

 אילו מקרים נחשבים לרשלנות רפואית בניתוחי גב?

רשלנות רפואית בניתוחי גב אינה מוגבלת רק לטעות כירורגית טכנית, אלא יכולה להתבטא בכמה שלבים קריטיים:

רשלנות בהחלטה על הצורך בניתוח (Decision-Making)

ניתוחי גב נחשבים למוצא אחרון לאחר כשל בטיפול שמרני. רשלנות עלולה להתקיים כאשר מנתח מחליט על ניתוח בטרם עת או כאשר אין הצדקה קלינית ברורה:

• ניתוח שלא לצורך (Unnecessary Surgery): ביצוע ניתוח גב מבלי למצות את כל אפשרויות הטיפול השמרני והפחות פולשני (כגון פיזיותרפיה, הזרקות אפידורליות או טיפול תרופתי). במקרה כזה, נזק שנגרם כתוצאה מהניתוח (גם אם בוצע טכנית היטב) עשוי להיחשב רשלני, שכן לא היה מקום ליטול את הסיכון מלכתחילה.
• אי-התאמת הניתוח למטופל: כשל בהערכת הסיכון המוגבר למטופלים הסובלים ממחלות רקע קשות (סוכרת, אוסטיאופורוזיס חמורה, בעיות קרישה) שמעלות באופן משמעותי את סיכוני הניתוח.

רשלנות בביצוע הטכני של הניתוח

זהו המישור הקלאסי של רשלנות, המתמקד בכשלים כירורגיים ישירים הגורמים לנזק נוירולוגי או מכני:

• טעות במיקום הקיבוע (פדקלים וברגים): בניתוחי קיבוע עמוד שדרה (למשל, הטרייה – Fusion), נעשה שימוש בברגים המוכנסים לתוך חוליות הגב (Pedicle Screws). רשלנות חמורה מתבטאת כאשר בורג מוכנס בצורה שגויה ונוקב את הקצה של תעלת חוט השדרה או לוחץ ישירות על שורש עצב. פגיעה כזו מובילה מיידית לכאב עז, חולשת שרירים, או שיתוק.
  • חשיבות הדימות: כשל בשימוש או בפירוש הדימות תוך-ניתוחי (כגון פלואורוסקופיה או ניווט ממוחשב) המקובל כיום ברוב ניתוחי הקיבוע.
• פגיעה ישירה בחוט השדרה או שורש העצב: שימוש אגרסיבי או לא זהיר בכלי ניתוח (כגון מקדחה או אזמל) הגורם לקרע או חבלה ישירה בחוט השדרה, במיוחד בניתוחים הדורשים דקומפרסיה (שחרור לחץ) כמו הרחבת תעלה (Laminoplasty).
• כשל במעקב נוירולוגי (נוירומוניטורינג): בניתוחי גב מורכבים, חובה לבצע ניטור נוירולוגי תוך-ניתוחי (IOM) כדי לזהות בזמן אמת כל שינוי בפעילות העצבית המעיד על פגיעה. רשלנות יכולה להתבטא בכשל בשימוש בטכנולוגיה זו, או התעלמות מהתראות שהיא מפיקה.

רשלנות בהסרת הפריקה או הלחץ (דיסקטומיה)

ניתוחי פריצת דיסק (דיסקטומיה) הם שכיחים, אך דורשים דיוק רב:

• הסרה לא מספקת: כשל בהסרת חומר הדיסק הפרוץ הגורם ללחץ מתמשך על העצב (מה שמחייב ניתוח חוזר).
• הסרת יתר: הסרת יתר של עצם או רקמה, הגורמת לחוסר יציבות מבנית של העמוד השדרה.

רשלנות באבחון וטיפול בסיבוכים שלאחר הניתוח

התקופה שלאחר ניתוח גב היא קריטית, וכישלון בזיהוי או טיפול מהיר בסיבוכים מסוימים עלול להיות רשלני.

• זיהום לאחר ניתוח (Post-operative Infection): זיהום באתר הניתוח או בעצם (Osteomyelitis) הוא סיבוך ידוע. רשלנות תתקיים כאשר הצוות הרפואי מתעלם מסימני אזהרה ברורים (חום גבוה, כאב גובר, הפרשה) או כושל במתן טיפול אנטיביוטי מיידי ומקיף, מה שמוביל להרס רקמות, אלח דם, או צורך בניתוחים חוזרים רבים.
• תסמונת זנב הסוס (Cauda Equina Syndrome): מצב חירום נוירולוגי המחייב התערבות כירורגית מיידית (תוך שעות ספורות). אם התסמונת מתפתחת לאחר הניתוח (עקב דימום, המטומה או פריצת דיסק חוזרת) וצוות הרפואי מתעכב באבחון ובניתוח חוזר דחוף, הדבר מהווה רשלנות קלאסית.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח גב?

כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית בניתוח גב, על התובע להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות, תוך התגברות על הקושי להבחין בין סיבוך רגיל לכשל מקצועי.

1 קביעת סטנדרט הזהירות והסטייה ממנו

הוכחת הרשלנות נשענת על חוות דעת של מומחה אורתופד או נוירוכירורג מטעם התביעה. המומחה צריך לקבוע:

• מהו הסטנדרט המקובל: מה רופא סביר ומיומן צריך היה לעשות בנסיבות העניין (למשל, שימוש ב-IOM, או בדיקת מיקום ברגים ב-CT לאחר הניתוח).
• הסטייה מהסטנדרט: כיצד המנתח או הצוות הרפואי חרגו מהסטנדרט הזה (למשל, השארת בורג במקום שגוי).

2 הקשר הסיבתי הקריטי

ההוכחה שהנזק (כגון שיתוק חלקי) נגרם בגלל הרשלנות ולא בגלל מצב קודם או סיבוך טבעי, היא המפתח.

• דוגמה: אם המטופל סבל מחולשת רגל קלה לפני הניתוח, והתפתח שיתוק מלא לאחריו, יש להוכיח שהבורג השגוי הוא שגרם להחמרה הקטסטרופלית, ולא הלחץ הקיים.
• היעזרות בדימות: צילומי ה-CT והרנטגן שלאחר הניתוח מהווים ראיה מכרעת, המעידה אם הקיבוע בוצע בצורה נכונה ומדויקת.

3 הוכחת הנזק הנוירולוגי

ניתוח גב רשלני יכול לגרום לנזקים קשים ומתמשכים, המצדיקים פיצויים גבוהים במיוחד:

• פגיעה נוירולוגית: פגיעה תחושתית (חוסר תחושה או כאב נוירופתי כרוני), פגיעה מוטורית (שיתוק חלקי או מלא, צניחת כף רגל), או פגיעה בתפקוד מיני.
• אובדן שליטה על סוגרים: נזק עצבי המוביל לאי-שליטה על שלפוחית השתן והמעיים – נזק קשה המשפיע דרמטית על איכות החיים.
• נזק נפשי: פוסט טראומה, דיכאון וחרדה הנובעים מהפגיעה הגופנית וההגבלה התפקודית.

איך מחושב גובה הפיצויים בתביעות רשלנות בניתוחי גב?

כאשר הרשלנות בניתוח גב גורמת לנכות נוירולוגית גבוהה, חישוב הפיצויים הוא אקטוארי ומקיף ביותר, וכולל:

• הפסד השתכרות: פיצוי על הפסד שכר בעבר ועל אובדן כושר השתכרות עתידי עד גיל הפרישה, בשל אי-יכולת לעבוד במקצועות פיזיים או בשל הצורך לעבוד במשרה חלקית.
• הוצאות רפואיות ושיקומיות: מימון טיפולים שיקומיים לכל החיים (פיזיותרפיה, הידרותרפיה, טיפולים משלימים), ציוד רפואי (כיסאות גלגלים, הליכונים, עזרים אורתופדיים), ותרופות קבועות.
• עזרת הזולת והשגחה: פיצוי על הצורך במטפל אישי או עזרת בני המשפחה לביצוע פעולות יומיומיות (ADL).
• התאמת דיור וניידות: עלויות התאמת הבית למגורי נכה ורכישת רכב מונגש.

מדוע חשוב לפנות לעורך דין מומחה בתחום זה?

תביעות רשלנות רפואית בניתוח גב נתפסות על ידי חברות הביטוח כתיקים בעלי פוטנציאל נזק עצום, ולכן הן מנהלות אותן בהתנגדות ובנחישות רבה. מול ידע זה, נדרש ייצוג משפטי המתמחה ספציפית בנזקי גוף ונוירוכירורגיה.

תפקידו של עורך הדין כולל:

1. איסוף תיעוד מקיף: השגת כל הרשומות הרפואיות, פרוטוקולי הניתוח (כולל סרטי ה-IOM), דוחות הרדמה, וצילומי הדימות.
2. ליווי מומחה: גיוס נוירוכירורג או אורתופד מומחה שיכין חוות דעת מנצחת המזהה במדויק את הכשל.
3. ניהול המו"מ: ניהול מו"מ קשוח מול חברת הביטוח, תוך הבהרה כי התיק מוכן להוכחה מלאה בבית המשפט.

אם חוויתם נזק נוירולוגי משמעותי לאחר ניתוח גב, אסור להניח שמדובר ב"סיכון ניתוחי רגיל". פנייה מיידית לעורך דין רשלנות רפואית מומחה היא הצעד הראשון לקביעת האם הייתם קורבן לרשלנות רפואית ולקבלת הפיצוי המגיע לכם להבטחת עתידכם.

ייצוג משפטי מקצועי לנפגעי רשלנות רפואית בניתוחי גב

משרד עו"ד אגו, בועז גבאי מייצג נפגעים שסבלו מנזקים נוירולוגיים, אורתופדיים ותפקודיים כתוצאה מניתוחי גב שבוצעו ברשלנות. המשרד פועל לצד מומחים בכירים באורתופדיה ונוירוכירורגיה, מנתח את התיעוד הרפואי לעומק, ומנהל תביעות מורכבות במטרה להבטיח ללקוחותיו את מלוא הפיצוי המגיע להם.

צרו קשר כבר היום לייעוץ משפטי ללא התחייבות ובדיקה מקצועית של סיכויי התביעה שלכם.