ניתוחים פלסטיים ואסתטיים הפכו לחלק שגרתי ואף נפוץ בחיינו. רבים מבקשים לשפר את מראם, לתקן פגמים מולדים או נרכשים, ולשפר את איכות חייהם. אולם, לצד ההבטחה לשיפור אסתטי, ניתוחים אלו טומנים בחובם סיכונים רפואיים וכירורגיים מובנים. כאשר התוצאה אינה עומדת בציפיות, ובעיקר כאשר נגרם נזק גופני או אסתטי משמעותי – עולה השאלה האם מדובר בסיבוך רפואי רגיל או באירוע של רשלנות רפואית המחייב פיצוי.

תביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים נחשבות למורכבות במיוחד, שכן הן נוגעות לא רק לסטנדרט הטיפול הרפואי, אלא גם לגבולות שבין אסתטיקה לבין פגיעה תפקודית. מאמר זה יסקור את המקרים הקלאסיים של רשלנות בתחום הכירורגיה הפלסטית, את ההיבטים המשפטיים הייחודיים לתביעות אלו, ואת חשיבות ההסכמה מדעת כתנאי הכרחי לכל הליך.

מהי רשלנות רפואית בניתוח פלסטי?

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי היא מצב שבו ניתוח אסתטי או שחזורי גורם לנזק פיזי, אסתטי או נפשי עקב טעות בשיקול דעת, בביצוע הניתוח או באי־מתן הסבר מלא למטופל.

התחום משלב בין אסתטיקה לרפואה, ולכן כל סטייה מסטנדרט הזהירות הרפואי כמו בחירה שגויה במטופל, טכניקה לא מתאימה או חוסר גילוי מלא של סיכונים, מה שעלול להוביל לנזק משמעותי ולהצדיק תביעה לפיצוי על רשלנות רפואית.

אילו מקרים נחשבים לרשלנות רפואית בניתוח פלסטי?

רשלנות בניתוח פלסטי יכולה להתבטא בשלבים שונים של הטיפול, החל משלב הייעוץ והאבחון, דרך הניתוח עצמו, ועד למעקב לאחר הפעולה.

1. רשלנות בבחירת המטופל ובייעוץ המקדים

אחד המוקדים המרכזיים לתביעות רשלנות הוא אי-התאמת הניתוח למטופל או אי-מתן הסבר מלא ומקיף על הסיכונים.

• התעלמות מסיכונים רפואיים קודמים: רופא פלסטי חייב לבצע תשאול רפואי מעמיק. רשלנות תתקיים כאשר רופא בוחר לבצע ניתוח (כגון ניתוח מתיחת בטן או שאיבת שומן) למטופל הסובל ממחלות רקע (כגון בעיות קרישה, מחלות לב או סוכרת בלתי מאוזנת), מבלי שנקט באמצעי זהירות מיוחדים או כאשר הסיכון הרפואי הכללי עולה על התועלת האסתטית הצפויה.
• ניתוח מיותר או בלתי הפיך: כאשר מבוצע ניתוח שאינו עונה על צורך אובייקטיבי וגורם לנזק בלתי הפיך (למשל, כריתת יתר בניתוח אף או שאיבת שומן מוגזמת) למרות שהיה ניתן לצפות שהתוצאה תהיה גרועה.

2. הפרת חובת ההסכמה מדעת

בעולם הכירורגיה האסתטית, חובת ההסכמה מדעת מקבלת משנה תוקף. המטופל משלם כסף רב, ולעיתים קרובות אינו נמצא במצב חירום, ולכן זכאי למידע מלא על כל ההשלכות.

• אי-חשיפת סיבוכים אופייניים: רשלנות יכולה להיות בכך שהרופא לא הסביר על סיבוכים ספציפיים ידועים בניתוח המתוכנן (כגון סיכון לזיהום, שטפי דם, נמק, היווצרות קפסולה שתחייב ניתוח חוזר בשתלי שד, או שינוי תחושה קבוע).
• אי-חשיפת האלטרנטיבות: הרופא לא הציג בפני המטופל אפשרויות טיפול אחרות, פחות פולשניות או מסוכנות, שהיו עשויות להניב תוצאה דומה.

3. רשלנות בביצוע הטכני של הניתוח

רשלנות כירורגית טכנית מתרחשת כאשר הניתוח אינו מבוצע בסטנדרט מקצועי סביר, וגורם לנזק חמור.

• ניתוחי שד (הגדלה, הקטנה, הרמה):
  
  • פגיעה בעצבים או בכלי דם: גרימת נזק עצבי שמוביל לאובדן תחושה קבוע בפטמה או בשד.
  • מיקום לא נכון של השתלים: הצבה א-סימטרית, גבוהה או נמוכה מדי של השתלים.
  • אי-טיפול מתאים בנמק: כשל בזיהוי ובטיפול מיידי במצבי נמק לאחר הניתוח, מה שעלול להוביל לכריתה או לנזק רקמתי נרחב.
• שאיבת שומן ומתיחת בטן:
  
  • שאיבת שומן א-סימטרית או מוגזמת: יצירת עיוותים קבועים, גבשושיות, או אי-סדרים ברורים בעור שאינם ניתנים לתיקון פשוט.
  • פגיעה באיברים פנימיים: פגיעה בדופן הבטן או איברים אחרים במהלך שאיבת שומן (אירוע נדיר אך חמור).
  • זיהום חמור: כשל במניעת זיהומים או אי-טיפול הולם בזיהום שהתפתח.
• ניתוחי אף ופנים:
  
  • כריתת יתר: הסרת סחוס או עצם מוגזמת המובילה לקריסה של האף או לקשיי נשימה (פגיעה תפקודית).
  • פגיעה בעצב הפנים: נזק עצבי המוביל לשיתוק חלקי או מלא של שרירי הפנים (בניתוח מתיחת פנים).

4 רשלנות במעקב לאחר הניתוח

התקופה שלאחר הניתוח, בה מתרחשים רוב הסיבוכים, דורשת מעקב צמוד.

• אי-זיהוי סיבוכים: כשל בזיהוי או טיפול מיידי בסימני אזהרה קריטיים כגון זיהום מתפתח, שטף דם פנימי חמור, או נמק.
• הנחיות שגויות: מתן הנחיות שחרור שגויות או לא מספקות שהובילו להחמרת מצבו של המטופל.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח פלסטי?

הוכחת רשלנות רפואית בניתוח פלסטי מחייבת את התובע להוכיח את ארבעת יסודות עוולת הרשלנות: חובת זהירות, הפרת החובה, נזק וקשר סיבתי. יחד עם זאת, ישנם קשיים ייחודיים לתחום זה:

הקושי בהוכחת נזק אסתטי טהור

בית המשפט נוטה לפסוק פיצויים גבוהים יותר כאשר הנזק הוא פגיעה תפקודית (כגון קשיי נשימה לאחר ניתוח אף, או אובדן תחושה תמידי), ופחות כאשר מדובר בנזק אסתטי טהור (כגון צלקת בולטת או אי-סימטריה קלה).

• הכלל: התוצאה האסתטית הלא מוצלחת כשלעצמה אינה בהכרח רשלנות. הרופא התחייב לטיפול מקצועי, לאו דווקא לתוצאה מושלמת.
• החריג: כאשר הפגם האסתטי הוא חמור, חריג ובלתי סביר בנסיבות העניין, וגורם למצוקה נפשית ופגיעה קשה בדימוי העצמי של המטופל, בית המשפט עשוי להכיר בו כנזק בר פיצוי. לשם כך, יש צורך בהצגת ראיות על הליכים לתיקון הניתוח או חוות דעת פסיכולוגיות.

הוכחת סטייה מסטנדרט הטיפול

הוכחת הסטייה מסטנדרט הטיפול המקובל נשענת על חוות דעת מומחים בתחום הכירורגיה הפלסטית. המומחה מטעם התביעה צריך להוכיח שהרופא המנתח חרג באופן משמעותי ממה ש"רופא סביר ומיומן" היה עושה באותן נסיבות. הוכחה זו בוחנת:

• תיעוד רפואי: האם התיק הרפואי תועד כראוי? האם בוצעו כל הבדיקות הנדרשות?
• טכניקה כירורגית: האם הטכניקה שיושמה היא מקובלת ובטיחותית?

"דוקטרינת הסיכויים" והצורך בניתוח תיקון

במקרים רבים, הנזק שנגרם הוא פגם שניתן לתיקון בניתוח נוסף. בית המשפט יכיר בעלות ניתוח התיקון, אך לעיתים התביעה תכלול גם פיצוי על:

• הסיכון המוגבר: פיצוי בגין העובדה שהמטופל נאלץ לעבור ניתוח נוסף הכרוך בסיכונים נוספים (יישום "דוקטרינת אובדן סיכוי הריפוי").
• הפסד ימי עבודה: אובדן הכנסה שנגרם כתוצאה מהניתוח הראשון, הניתוח לתיקון ותקופות ההחלמה.

חשיבות ההסכמה מדעת והתיעוד

כדי לחזק תביעת רשלנות בניתוח פלסטי, על התובע להתרכז בשני מישורים:

1. תיעוד הנזק והמצב הנפשי

• צילומים: צילום הנזק באופן עקבי לאורך זמן, המראה את חומרת הפגם והקושי בתיקונו.
• תיעוד נפשי: חוות דעת פסיכולוגית או פסיכיאטרית המעידה על היקף הנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מהכישלון האסתטי (כגון דיכאון, חרדה, פגיעה בדימוי העצמי). בתי המשפט מכירים בכך שפגיעה אסתטית יכולה להיות פגיעה קשה אף יותר מפגיעה תפקודית קלה.

2. הוכחת חוסר גילוי נאות

בדיקת טופס ההסכמה והרשומות הרפואיות היא חיונית. אם יוכח כי הרופא לא גילה פרט מהותי (כגון ניסיון מועט שלו בסוג ניתוח מסוים, או סיכון חריג במקרה הספציפי), ניתן לבסס עילת תביעה על הפרת חובת ההסכמה מדעת, גם אם הניתוח עצמו בוצע טכנית ללא רשלנות. במקרה כזה, הטענה היא: "אילו ידעתי את כל המידע, לא הייתי מסכימה לניתוח מלכתחילה".

 מדוע חשוב לפנות לעורך דין מומחה לאחר ניתוח פלסטי רשלני?

תביעת רשלנות רפואית בניתוח פלסטי היא מסע משפטי מורכב הדורש שילוב של מומחיות משפטית, רפואית ופסיכולוגית. ההתמודדות מול רופאים וחברות ביטוח דורשת עורך דין המתמחה בתחום, שידע:

1. למצוא את המומחים הרפואיים המתאימים שיעידו על הסטייה מסטנדרט הטיפול.
2. לתרגם את הפגם האסתטי לנזק בר פיצוי (על ידי הוכחת נזק נפשי או צורך בהליכי תיקון מורכבים).
3. לחשב את כל ראשי הנזק – כולל עלות ניתוחי התיקון העתידיים, אובדן הכנסה ופיצוי על כאב וסבל.

אם נפגעת מניתוח פלסטי, חשוב לשמור על כל התיעוד הרפואי, טופסי ההסכמה, תכתובות וצילומים, ולפנות בהקדם לעורך דין רשלנות רפואית לבדיקת היתכנות התביעה.

יש לך חשש כי נפגעת מניתוח פלסטי שבוצע בסטנדרט שאינו מקצועי?

משרד עו"ד אגו, בועז גבאי מייצג נפגעים שסבלו מנזק אסתטי, תפקודי או נפשי לאחר ניתוח פלסטי רשלני. אנו פועלים עם מומחים בכירורגיה פלסטית ופסיכיאטריה רפואית כדי לבסס את התביעה ולהבטיח פיצוי הולם.

פנו אלינו לייעוץ ללא התחייבות ובדיקה מקצועית של סיכויי התביעה שלכם.