ניתוח לב פתוח (Open-Heart Surgery) הוא שיא המורכבות והאחריות בכירורגיה המודרנית. מדובר בהליך מציל חיים שבו מבוצעת התערבות ישירה באיבר החיוני ביותר, לעיתים קרובות תוך שימוש במכונת לב-ריאה להחלפת תפקודם של שני איברים אלו. ההליך דורש מיומנות כירורגית יוצאת דופן, תיאום מושלם בין צוות המנתחים, המרדימים והפרפוזיוניסטים (מפעילי מכונת לב-ריאה), וניהול סיכונים קפדני.

כאשר ניתוח לב, שנועד לשפר את איכות חייו של המטופל, מסתיים בנזק בלתי הפיך, כגון נזק מוחי, פגיעה קשה בלב או בכליות, או מוות, עולה שאלת הרשלנות הרפואית. תביעות אלו נחשבות למורכבות ביותר מבחינה משפטית, שכן יש להבחין בין סיבוך ניתוחי ידוע ומקובל (הכרוך בסיכון מובנה) לבין כשל מקצועי הנובע מסטייה מסטנדרט הזהירות המקובל.

מאמר זה יסקור את המקרים הקלאסיים של רשלנות בניתוח לב פתוח, ינתח את ההיבטים המשפטיים הקריטיים להוכחת הקשר הסיבתי, וידגיש את החשיבות של ליווי משפטי מומחה בתחום רגיש זה.

מהי רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח?

רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח היא מצב שבו טעות בהחלטה הרפואית, בביצוע הניתוח או במעקב אחריו גורמת לנזק חמור למטופל כמו נזק מוחי, פגיעה בלב או מוות. מאחר שמדובר באחד ההליכים המורכבים ביותר ברפואה, כל חריגה מסטנדרט הזהירות הנדרש, בין אם של המנתח, המרדים או מפעיל מכונת הלב־ריאה, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית. 

אילו מקרים נחשבים לרשלנות רפואית בניתוח לב פתוח?

רשלנות בניתוח לב יכולה להתבטא בכל אחד משלבי הטיפול: החל משלב קבלת ההחלטות, דרך הניהול התוך-ניתוחי, ועד הטיפול ביחידה לטיפול נמרץ.

1. רשלנות בהחלטה על הצורך בניתוח (Pre-Operative Care)

ההחלטה על ניתוח לב פתוח צריכה להתקבל רק לאחר מיצוי חלופות פחות פולשניות (כגון צנתור או טיפול תרופתי) ולאחר הערכת סיכון מקיפה.

• התעלמות מנתוני סיכון: כשל בהערכת הסיכון המוגבר למטופלים קשישים, חולי סוכרת, או כאלה עם תפקוד כלייתי ירוד. ניתוח מטופל בסיכון גבוה מבלי לנקוט אמצעי זהירות מחמירים, או כאשר הסיכון עולה באופן ברור על התועלת הצפויה, עלול להיחשב לרשלני.
• כשל באבחון טרום-ניתוחי: רשלנות בפיענוח בדיקות קריטיות (כמו אקו לב או צנתור אבחוני) טרם הניתוח, המובילה לביצוע ניתוח שגוי (למשל, ביצוע מעקפים כאשר הבעיה העיקרית היא אחרת, או אי-זיהוי מום נלווה).
• כשל בהכנת המטופל: אי-מתן טיפול מקדים הכרחי או אי-הפסקת תרופות מסוימות (כגון מדללי דם) במועד הנכון, מה שמגביר את הסיכון לדימום או קרישיות יתר במהלך הניתוח.

2. רשלנות בניהול ההרדמה ומכונת לב-ריאה

המרדים והפרפוזיוניסט הם שומרי הסף של הניתוח. רשלנות מצד מי מהם עלולה להיות קטלנית.

• ניהול הרדמה לקוי: כשל בשמירה על לחץ דם יציב ומתן חמצן מספק (או מינון שגוי של תרופות הרדמה), המוביל לירידה חדה בפרפוזיה (זרימת הדם) למוח – הגורם העיקרי לנזק מוחי.
• ניהול מכונת לב-ריאה רשלני: הפרפוזיוניסט אחראי על ניהול זרימת הדם והחמצון כשהלב והריאות מושבתים. רשלנות עלולה להתבטא ב:
  • בועות אוויר (Air Embolism): החדרת בועות אוויר לזרם הדם המגיע למוח או ללב, אשר עלולה לגרום לשבץ מוחי מיידי או אוטם בשריר הלב.
  • זרימת דם לקויה: אי-שמירה על קצב זרימת דם או טמפרטורה מתאימים בזמן השימוש במכונה, המובילה לנזק איסכמי (חוסר אספקת דם).
• כשל ב"השבת הלב" (Cardioplegia): מתן תמיסה להשבתת פעולת הלב כדי לבצע את הניתוח. רשלנות יכולה להתבטא במתן תמיסה שגויה, כשל במתן חוזר, או ניהול לקוי של חומרים המגנים על שריר הלב מפני נזק בזמן הכריתה.

3. רשלנות בביצוע הטכני של הניתוח

המנתח הראשי אחראי לדיוק הכירורגי, שכל טעות בו עלולה להיות בלתי הפיכה.

• כשל בניתוח מעקפים (CABG): רשלנות בחיבור כלי הדם המושתלים (המעקפים) המובילה לחסימה או זרימה לקויה מיד לאחר הניתוח, או שימוש בכלי דם מושתלים לא מתאימים.
• נזק לעורקים כליליים: פגיעה מכנית (דיסקציה) בעורקים הכליליים הראשיים או חסימתם בטעות במהלך הניתוח, המובילה לאוטם חד בשריר הלב.
• פגיעה במערכת ההולכה: נזק לרקמת מערכת ההולכה החשמלית של הלב, המוביל להפרעות קצב קשות הדורשות השתלת קוצב לב.
• השארת גוף זר: כשל בספירת וזיהוי כלים כירורגיים או חבישות שהושארו בחלל החזה (מקרה קלאסי של רשלנות).

4. רשלנות בטיפול שלאחר הניתוח (Post-Operative Care)

תקופת האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ לב (CCU/ICU) קריטית למניעת סיבוכים.

• כשל בזיהוי דימום או טמפונדה לבבית: אי-זיהוי הצטברות דם סביב הלב (טמפונדה), מצב חירום הדורש ניקוז מיידי. רשלנות מתבטאת באי-מעקב קפדני אחר ניקוז הדם מהנקזים.
• אי-זיהוי מוקדם של שבץ מוחי: כשל בזיהוי מיידי של שינוי נוירולוגי אצל המטופל המעיד על שבץ מוחי, והימנעות מהפניה מיידית ל-CT או MRI וטיפול מתאים, דבר המונע את האפשרות לצמצם את הנזק המוחי.
• זיהום חמור (מדיאסטיניטיס): זיהום חמור של עצם החזה או בית החזה לאחר הניתוח. רשלנות תתבטא בכשל בשמירה על כללי הסטריליות, או בהתעלמות מסימני אזהרה לזיהום ואי-מתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח ומיידי.

 כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח?

הוכחת רשלנות בניתוח לב פתוח היא אתגר גדול, מכיוון שהנתבעים יטענו לרוב שהנזק נגרם בשל "הסיכונים המובנים" של הניתוח.

1. ניתוח גיליון ההרדמה ופרוטוקול הניתוח

הראיות הקריטיות ביותר הן התיעוד הרפואי. עורך דין המתמחה בתחום יתמקד ב:

• גיליון ההרדמה: בדיקת רצף נתוני לחץ הדם, הדופק והסטורציה. תקופה ממושכת של ירידת לחץ דם בלתי מטופלת היא אינדיקציה חזקה לרשלנות המרדים.
• פרוטוקול מכונת לב-ריאה: בדיקת התיעוד של הפרפוזיוניסט לגבי רמות הטמפרטורה, הקרישיות והזרימה.
• דוח המנתח: ניתוח מדויק של הטכניקה הכירורגית וזיהוי אם הייתה חריגה מהנורמה המקובלת.

2. הוכחת הקשר הסיבתי לנזק מוחי

כאשר המטופל סובל מנזק מוחי לאחר הניתוח, יש להוכיח שהנזק נגרם בגלל כשל באספקת חמצן (היפוקסיה) שנגרם על ידי רשלנות, ולא כתוצאה ממחלת לב קודמת או אירוע מוחי ספונטני.

• חוות דעת נוירולוגית וקרדיולוגית: המומחים מטעם התביעה חייבים לקבוע שהתזמון של אירוע ההיפוקסיה תואם את הנתונים בגיליון ההרדמה, וכי הנזק המוחי הטיפוסי לאירוע חוסר חמצן אינו תואם נזק הנובע ממחלת הרקע של המטופל.

3. חשיבות ההסכמה מדעת

רשלנות יכולה להתקיים גם אם הניתוח בוצע טכנית היטב, אך המטופל לא קיבל הסבר מלא ומקיף על סיכונים ספציפיים (כגון הסיכון הגבוה לשבץ או זיהום) בהתאם למצבו הרפואי הייחודי. אם יוכח שהמטופל היה בוחר באופציה טיפולית אחרת, או נמנע מניתוח אלקטיבי, הרי שהייתה הפרה של זכותו לאוטונומיה.

4. פיצויים בגין נזק קטסטרופלי

ניתוח לב פתוח רשלני שגורם לנזק מוחי מוביל לפיצויים גבוהים במיוחד. ראשי הנזק כוללים:

• עזרת הזולת והשגחה לכל החיים: כיסוי עלות מטפל צמוד (24/7).
• הפסד כושר השתכרות: פיצוי על הפסד ההכנסה הצפויה של המטופל.
• הוצאות רפואיות ושיקומיות: מימון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכל ציוד נדרש.

סיפור מקרה: רשלנות רפואית בהשתלת מסתם לבבי ופטירת מטופלת עקב חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת

כתב תביעה זה עניינו במותה הטראגי והמיותר של אישה חיונית ופעילה, אשר ניתן היה למנוע לו היו נשמרים כללי רפואה בסיסיים של טיפול נכון.

רקע רפואי והשתלשלות האירועים

• 30.09.2009 – המנוחה, בת 77, עברה ניתוח להחלפת מסתם אאורטלי וביצוע מעקפים אצל הנתבעים. במהלך הניתוח הושתל לה מסתם SOLO STENTLESS VALVE 21 מ"מ.
• הניתוח היה קשה, והמנוחה יצאה ממנו עם תמיכה אינוטרופית משמעותית.
• תהליך ההתאוששות היה איטי בשל מצב בלבולי וסימני אי-ספיקה נשימתית.
• 27.10.2009 – בוצע למנוחה אקו לב, שהדגים מפל לחצים משמעותי על המסתם האאורטלי התותב, ולכן הוחלט על ניתוח חוזר.
• 28.10.2009 – המנוחה נותחה בשנית, והושתל לה מסתם MITROFLOW 19 מ"מ.
• בסיום הניתוח השני נצפה כישלון של חדרי הלב, וניסיונות לנתק את המנוחה ממכונת לב-ריאה כשלו.
• בהמשך הופיעו סימני אי-ספיקה מערכתית עם שינויים מטבוליים בלתי הפיכים, עד לפטירתה של המנוחה.

חוות דעת המומחה – רשלנות רפואית חמורה

מומחה בכירורגיית לב וחזה, קבע כי מותה של המנוחה לא נגרם מסיבוכים ניתוחיים רגילים, אלא כתוצאה מרשלנות רפואית:

1. השתלה רשלנית של מסתם בגודל שגוי – הצוות הרפואי השתיל מסתם גדול מדי בגופה של המנוחה, בניגוד להנחיות היצרן של מסתם Freedom Solo et.
2. חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת – הנחיות היצרן קובעות כי אין לבצע Oversizing, שכן המסתם עצמו כבר Oversized.
3. השפעות המסתם השגוי – 
   • הגדלת מפל הלחצים על פני המסתם התותב.
   • שינוי גאומטריית המסתם, אשר גרם לכשל תפקודי חמור.
   • עודף רקמה שגרם להתקפלות העלים של המסתם, כפי שנמצא באקו לב.
4. השלכות חמורות על המנוחה – 
   • כשל של המסתם התותב.
   • פגיעה חמורה בתפקוד הלב.
   • אי-ספיקה מערכתית עד לפטירה.

הנזק שנגרם למנוחה ולבני משפחתה

1. פטירה מיותרת – ניתן היה למנוע את מות המנוחה לו הושתל מסתם בגודל המתאים.
2. סבל וכאב מיותרים – המנוחה חוותה סבל קשה, מצב בלבולי ממושך, ואשפוז ממושך עד לפטירתה.
3. פגיעה קשה במשפחה – אובדן קשה של אם, סבתא ואדם חיוני.

סיכום: התביעה התקבלה והתובעים קיבלו פיצוי

הנתבעים התרשלו בכך שלא פעלו על פי ההנחיות הרפואיות המקובלות בהשת

מדוע ליווי של עורך דין מומחה הוא חיוני לנפגעי ניתוח לב פתוח?

רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח היא אירוע קשה ומורכב המחייב חקירה יסודית. אין להשלים עם נזק חמור כתוצאה מניתוח זה כאילו היה סיכון מובנה. הליווי של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ובשיתוק מוחין/נזקי לב הוא חיוני כדי:

1. לפענח את התיעוד הרפואי: לחלץ את הכשלים מתוך דוחות מורכבים.
2. לגייס מומחים: לעבוד עם קרדיולוגים ונוירולוגים בכירים שיקבעו את הקשר הסיבתי.
3. להבטיח פיצוי מקסימלי: להגן על זכויות המטופל ולהבטיח מימון לצרכי שיקום לטווח ארוך.

ייצוג משפטי לנפגעי רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח

משרד עו"ד אגו, בועז גבאי מייצג נפגעים ובני משפחותיהם בתביעות רשלנות רפואית מורכבות, לרבות מקרים של נזק מוחי, לבבי או נשימתי שנגרמו בעקבות ניתוח לב פתוח. אנו פועלים לצד מומחים בכירים בקרדיולוגיה ונוירולוגיה, מנתחים את התיעוד הרפואי לעומק, ומלווים אתכם עד לקבלת הפיצוי המלא והצדק שמגיע לכם.

פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ובדיקה משפטית של המקרה שלכם.