ניתוח קיסרי (Cesarean Section – C-Section) הוא הליך כירורגי נפוץ ומציל חיים, המהווה כיום חלק משמעותי מלידות ברחבי העולם. במדינת ישראל, אחוז הלידות בדרך זו הולך ועולה. למרות שמדובר בפרוצדורה שגרתית, היא אינה חפה מסיכונים, ומורכבותה עלולה להוביל, במקרים מסוימים, לאירועים של רשלנות רפואית. כאשר טעות או מחדל בניהול הניתוח, או ההחלטה על ביצועו, גורמים לנזק בלתי הפיך לאם או לוולד, נפתחת עילת תביעה משפטית מורכבת בתחום דיני הנזיקין.
תביעות רשלנות רפואית בניתוחים קיסריים נעות סביב שני צירים עיקריים: רשלנות בהחלטה על ביצוע הניתוח (או אי-ביצועו במועד) ורשלנות בביצוע הטכני של הניתוח. הבנת המקרים הקלאסיים של רשלנות בהקשר זה היא קריטית לכל מי שחווה נזק כתוצאה מלידה זו.
מהי רשלנות רפואית בניתוח קיסרי?
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי מתרחשת כאשר טעות בשיקול הדעת, איחור בהחלטה לבצע ניתוח, או רשלנות במהלך הפעולה עצמה גורמים לנזק חמור לאם או לעובר. אף שמדובר בניתוח שכיח ומציל חיים, כל עיכוב בזיהוי מצוקה עוברית, טעות טכנית בחילוץ היילוד או כשל במעקב לאחר הניתוח – עלולים להביא לתוצאות קשות, ובהן פגיעה מוחית, נכות או מוות.

אילו מקרים נחשבים לרשלנות רפואית בניתוח קיסרי?
ניהול הלידה וקבלת ההחלטה על מעבר לניתוח קיסרי דורשים מיומנות, ערנות ושיקול דעת מקצועי. טעויות בזמנים או בשיקול הדעת הן גורם מרכזי בתביעות רשלנות רפואית בתחום זה.
איחור בהחלטה על ניתוח קיסרי דחוף (חירום)
זהו אחד המקרים הנפוצים והחמורים ביותר. ישנם מצבים רפואיים המחייבים מעבר מיידי מלידה וגינלית מתוכננת לניתוח קיסרי חירום. איחור של דקות ספורות עלול להיות קריטי, במיוחד במצבים של מצוקה עוברית חריפה.
- היפרדות שליה: מצב מסכן חיים המחייב סיום מיידי של ההיריון.
- צניחת חבל טבור: מצב בו חבל הטבור מקדים את ראש העובר ועלול להימחץ, מה שגורם להפסקת אספקת הדם והחמצן.
- חוסר התקדמות בלידה (Failure to Progress): כאשר שלב הלחיצות נמשך זמן רב מדי והדבר מעמיד את העובר בסכנה.
הרשלנות מתבטאת: בכך שהצוות הרפואי לא זיהה בזמן את סימני המצוקה (כגון קריאות חריגות במוניטור העוברי) או השתהה שלא לצורך בביצוע הניתוח לאחר שאובחנה הבעיה. התוצאה הקשה ביותר של איחור היא נזק מוחי לוולד עקב חוסר חמצן, שיכול להתבטא בשיתוק מוחין (CP).
רשלנות במעקב ההיריון והחלטה מראש על ניתוח אלקטיבי
ניתוח קיסרי מתוכנן (אלקטיבי) מבוצע מראש כאשר ידועים סיכוני לידה וגינלית. רשלנות יכולה להתרחש כאשר:
- אי-זיהוי סיכון מראש: הצוות הרפואי לא אבחן מצבים כמו מצג עכוז (שהוא סיכון מוכר), שליית פתח או היריון מרובה עוברים הדורשים לרוב ניתוח קיסרי.
- הערכת משקל שגויה: טעות משמעותית בהערכת גודל העובר (כגון מאקרוזומיה – עובר גדול), במיוחד אצל נשים סוכרתיות, עלולה להוביל ללידה וגינלית שאינה אפשרית ולגרום לפרע כתף (Dystocia Shoulder) – פגיעה קשה בוולד במהלך ניסיון החילוץ.
רשלנות בביצוע הטכני של הניתוח הקיסרי
גם כאשר ההחלטה על הניתוח הייתה נכונה ובזמן, רשלנות עלולה להתרחש במהלך הפעולה הכירורגית עצמה.
פגיעה באיברים פנימיים של האם
במהלך חיתוך דופן הבטן והרחם, קיים סיכון, בעיקר בהיריונות מורכבים (כגון אלו עם ניתוחים קיסריים קודמים או הדבקויות), לפגיעה באיברים סמוכים.
- פגיעה בשלפוחית השתן: זהו סיבוך אפשרי המחייב תיקון מיידי. רשלנות תתבטא בכך שהפגיעה לא זוהתה בזמן במהלך הניתוח או לא טופלה כראוי לאחריו, דבר שגרם לזיהום או לנזק כרוני לאם.
- פגיעה במעי: פגיעה נדירה יותר, אך חמורה, שאי-אבחון שלה עלול להוביל לזיהום חמור (ספסיס) המאיים על חיי האם.
פגיעה בוולד במהלך החילוץ
חילוץ הוולד מהרחם דורש זהירות רבה. כאשר נעשה שימוש בכוח מופרז או בכלים כירורגיים ללא שיקול דעת:
- חתך בעור העובר: חתך קל בוולד במהלך חיתוך הרחם הוא סיבוך נדיר אך אפשרי. לרוב זהו נזק קל הניתן לתיקון, אך במקרים של רשלנות חמורה הופך הנזק למשמעותי יותר.
רשלנות בהרדמה ובתקופת ההתאוששות
- רשלנות בהרדמה: הרדמה אפידורלית או כללית (תלוי בסוג הניתוח) מחייבת מיומנות גבוהה. טעויות במתן חומרי ההרדמה או בניהול ההרדמה עלולות לפגוע במערכת העצבים של האם.
- השארת גוף זר: אירוע נדיר ביותר, אך קלאסי לתביעות רשלנות, שבו משאירים בטעות גוף זר (כגון מגבת או כלי ניתוח) בחלל הבטן או הרחם.
- אי-מעקב אחרי ניתוח (Post-operative Care): כשל במעקב אחרי מצבה של היולדת (כגון איבוד דם רב או סימני זיהום) לאחר הניתוח, עלול להחמיר סיבוכים שהיו ניתנים לטיפול פשוט יותר אילו זוהו בזמן.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בלידה קיסרית?
תביעת רשלנות רפואית היא תביעה אזרחית בתחום הנזיקין. הנטל להוכחת הרשלנות מוטל על התובע (האם או הוולד שניזוק). כדי לזכות בתביעה, יש להוכיח את ארבעת היסודות המשפטיים של עוולת הרשלנות:
1. חובת הזהירות
במערכת יחסים בין רופא למטופל, חובת הזהירות היא מוחלטת: הצוות הרפואי חייב לפעול על פי "סטנדרט הזהירות המקובל". כלומר, לפעול באופן שרופא סביר ומיומן היה פועל באותן נסיבות.
2. הפרת חובת הזהירות (הרשלנות)
יש להוכיח שהצוות הרפואי סטה מסטנדרט הזהירות המקובל. לדוגמה:
- אי-הפניה לניתוח: אי-הפניה לניתוח חירום חרף קריאה ברורה במוניטור העוברי, מהווה סטייה חמורה מהסטנדרט.
- טכניקה שגויה: ביצוע ניתוח קיסרי טכני בצורה רשלנית שגרמה לפגיעה באיבר פנימי.
3. קשר סיבתי
זהו היסוד המורכב ביותר להוכחה: יש להוכיח שהרשלנות היא שגרמה ישירות לנזק. בית המשפט בוחן מה היה קורה "אלמלא הרשלנות".
- דוגמה: אם רופא איחר ב-30 דקות בהחלטה על ניתוח, והוולד נולד עם נזק מוחי, יש להוכיח שהנזק המוחי נגרם בגלל 30 דקות האיחור ולא בגלל מצוקה קודמת, בלתי נמנעת. הדבר נעשה באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים (גניקולוג, נוירולוג ילדים) המנתחים את הרשומות הרפואיות.
4. נזק
יש להוכיח את גובה הנזק שנגרם (נזק גופני, נפשי וכלכלי) כתוצאה מהרשלנות. הנזק מתורגם לאחוזי נכות רפואית, אשר משמשים בסיס לחישוב הפיצויים.
למה חשוב ליווי משפטי מקצועי בתביעת רשלנות בלידה קיסרית?
ניהול תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח קיסרי דורש ליווי צמוד של עורך דין המתמחה ספציפית בתחום נזקי לידה ורשלנות רפואית. תפקידו של עורך הדין כולל:
1. השגת חוות דעת מומחים
התביעה כולה נשענת על חוות דעת מומחים מטעם התובע, הקובעים שהייתה סטייה מהסטנדרט המקובל (רשלנות) ושסטייה זו היא הגורם לנזק. עורך הדין מלווה את המומחים הרפואיים ומכוון אותם לנקודות הקריטיות בתיק.
2. ראשי נזק בתביעות רשלנות לידה
אם התביעה מצליחה, הפיצויים נפסקים בגין מגוון רחב של ראשי נזק, במיוחד כאשר מדובר בנזק קשה לוולד (כגון שיתוק מוחין), שמשמעותו צרכים מיוחדים לכל החיים:
- הפסד השתכרות: הפסד כושר השתכרות עתידי של הילד שניזוק.
- הוצאות רפואיות מיוחדות: מימון טיפולים, תרופות ואביזרים רפואיים לכל החיים.
- דיור מיוחד וניידות: מימון רכישת כלי רכב מותאמים ודירה מותאמת.
- עזרת הזולת והשגחה: מימון מטפלים ואחיות שיטפלו בוולד 24 שעות ביממה לכל חייו.
- כאב וסבל: פיצוי על הסבל, הפגיעה באיכות החיים ועוגמת הנפש של הילד והוריו.
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי היא נושא כאוב ומורכב, הדורש ניתוח מדויק של הרשומות הרפואיות ושימוש במומחיות רפואית ומשפטית ברמה הגבוהה ביותר. במקרה של חשד לנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות, פנייה מיידית לייעוץ משפטי היא חיונית למיצוי זכויותיכם.
ייצוג משפטי לנפגעות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
משרד עו"ד אגו, בועז גבאי מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה ובניתוחים קיסריים, ומייצג משפחות שנפגעו עקב טעויות רפואיות חמורות. אנו פועלים יחד עם מומחים בכירים בגינקולוגיה, נוירולוגיה ונוירולוגיית ילדים, מנתחים את הרשומות הרפואיות לעומק, ומוודאים שכל סטייה מהסטנדרט הרפואי תבוא לידי ביטוי בתביעה.
פנו אלינו כבר היום לייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות ובדיקת היתכנות לתביעה.
שאלות נפוצות
איך נקבע גובה הפיצוי בתביעות רשלנות בלידה קיסרית?
הפיצוי מחושב לפי חומרת הנזק: הפסד השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות ושיקום, התאמות דיור וניידות, עזרת הזולת והשגחה, וכאב וסבל. במקרים של נזק מוחי לעובר הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים.
האם ניתן לתבוע על נזק שנגרם בלידה מתוכננת?
כן. גם בלידות קיסריות מתוכננות (“אלקטיביות”) ייתכנו מחדלים כגון טעות בהערכת משקל העובר, אי־אבחון של מצג עכוז, או אי־זיהוי של סיכון בלידה וגינלית שהצריך ניתוח מראש.
האם ניתן להוכיח רשלנות גם לאחר מוות בניתוח קיסרי?
כן. במקרה של פטירת האם או העובר, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם עיזבון הנפטר ובני משפחתו. חוות דעת רפואית תבחן אם התנהלות הצוות חרגה מסטנדרט הזהירות הסביר.
האם ניתן להוכיח רשלנות גם כשלא נגרם נזק קבוע?
כן. גם נזק זמני, כמו זיהום חמור, דימום חריג או פגיעה באיבר פנימי שתוקן בהמשך, עשוי להצדיק תביעה אם הוכח שנבע מהתנהלות רשלנית של הצוות הרפואי.
איך ניתן לדעת אם הנזק נובע מסיכון טבעי או מרשלנות?
עורך דין מומחה יעבוד עם רופאים מומחים לבחינת התיעוד, דוחות הניתוח והנתונים מהמוניטור. אם מתגלה שהצוות לא פעל בהתאם לפרוטוקול או התעלם מסימני אזהרה — מדובר ברשלנות רפואית.
האם ניתן להגיש תביעה גם לאחר שנים ממועד הלידה?
כן. תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא בדרך כלל 7 שנים ממועד גילוי הנזק. במקרה של פגיעה בעובר, מניין השנים מתחיל רק מגיל 18, כך שניתן לתבוע עד גיל 25.