התקף לב (אוטם שריר הלב – Myocardial Infarction) הוא מצב חירום רפואי שדורש אבחון מיידי וטיפול מהיר ביותר. "זמן הוא שריר" (Time is Muscle) היא אימרה יסודית בקרדיולוגיה, שכן כל דקה של עיכוב באבחון ובפתיחת העורק החסום מביאה לנזק בלתי הפיך לשריר הלב. כאשר מתרחשת רשלנות רפואית בטיפול במטופל המגיע עם חשד להתקף לב – לרוב בשלב האבחון בחדר המיון או בטיפול בקהילה – הנזק עלול להיות קטסטרופלי: נזק לבבי נרחב, כשל לבבי, ובמקרים חמורים, מוות.

רשלנות באבחון התקף לב נחשבת לאחת מעילות התביעה הנפוצות והחמורות ביותר בתחום הרפואה הפנימית ורפואת החירום. תביעות אלו נסובות סביב כשל בזיהוי תסמינים לא טיפוסיים, פרשנות שגויה של בדיקות קריטיות (כמו אק"ג וסמני לב), או שחרור מוקדם ורשלני של מטופלים בסיכון.

מאמר זה יסקור בהרחבה את המקרים הקלאסיים של רשלנות באבחון התקף לב, ינתח את הסטנדרטים הנדרשים מכל צוות רפואי ואת האתגרים המשפטיים בהוכחת הקשר הסיבתי.

מהי רשלנות רפואית באבחון התקף לב?

רשלנות רפואית באבחון התקף לב היא מצב שבו אבחון שגוי, עיכוב בזיהוי הסימנים או אי־ביצוע בדיקות חיוניות מובילים לנזק חמור או למוות. במקרים כאלה, כאשר הצוות הרפואי חורג מסטנדרט הזהירות המצופה ממנו, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ולדרוש פיצוי על הנזק שנגרם עקב הטיפול הלקוי.

אילו כשלים רפואיים נחשבים לרשלנות באבחון התקף לב?

רשלנות באבחון התקף לב מתרחשת לרוב בשל אי-עמידה ב"פרוטוקול הזהב" המצופה מכל מוסד רפואי המטפל בכאבים בחזה.

כשל בלקיחת היסטוריה רפואית ובזיהוי גורמי סיכון

האבחון מתחיל בשיחה עם המטופל והכרת הרקע שלו. רשלנות מתרחשת כאשר הצוות הרפואי אינו לוקח בחשבון את הסיכונים המוגברים.

• התעלמות מגורמי סיכון ידועים: אי-התייחסות נאותה להיסטוריה של המטופל, כגון סוכרת, יתר לחץ דם, עישון כבד, רמות גבוהות של כולסטרול או היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית מוקדמת (CAD). מטופל עם גורמי סיכון אלו דורש רמת חשד גבוהה בהרבה.
• התעלמות מתסמינים "לא טיפוסיים": זהו אחד המקרים הנפוצים ביותר, בעיקר בקרב נשים, קשישים וחולי סוכרת. קבוצות אלו מציגות לעיתים קרובות תסמינים שאינם כאב קלאסי בחזה (כגון לחץ בבית החזה עם הקרנה ליד שמאל), אלא תלונות מעורפלות יותר:
  • כאב בגב, בצוואר או בלסת.
  • קוצר נשימה בלבד (Dyspnea).
  • הזעה קרה, בחילה או חולשה כללית. כשל בהבנת מגוון התסמינים ודבקות בכאב חזה "קלאסי" בלבד מהווה סטייה מסטנדרט הזהירות.

רשלנות בביצוע ובפרשנות של בדיקות קריטיות

האמצעים האובייקטיביים לאבחון התקף לב הם אק"ג (ECG) וסמני לב בדם (טרופונין). כשלים בבדיקות אלו הם ליבת תביעות הרשלנות.

• כשל בביצוע אק"ג במועד: חובת חדר המיון היא לבצע אק"ג תוך 10 דקות מרגע הגעת המטופל עם תלונה על כאב חזה. איחור בביצוע הבדיקה עלול לעכב את זיהוי ה-STEMI (התקף לב עם גל ST מורם), מצב חירום הדורש צנתור מיידי.
• פרשנות שגויה של האק"ג: כשל בזיהוי שינויים באק"ג המעידים על חוסר אספקת דם (איסכמיה) או התקף לב (כגון גלי T הפוכים, צניחות ST, או גל Q חדש). רשלנות זו חמורה במיוחד כאשר מדובר בזיהוי STEMI (התקף לב מסוג חסימה מלאה), הנחשב למקרה חירום מוחלט.
• כשל במעקב אחר סמני לב (טרופונין): סמני לב הם חלבונים המשתחררים לדם כאשר שריר הלב ניזוק. רמות אלו לרוב אינן עולות מיד בתחילת ההתקף.
  • אי-ביצוע סדרה: חובת הצוות היא לבצע סדרה של בדיקות דם (לפחות אחת נוספת לאחר 3-6 שעות). שחרור מטופל לאחר בדיקת טרופונין שלילית אחת בלבד, מבלי לבצע סדרה, כאשר הוא ממשיך להתלונן על כאב או קוצר נשימה, מהווה רשלנות.
  • פרשנות שגויה של עלייה: כשל בזיהוי עלייה מינימלית אך משמעותית בסמני הלב, המצביעה על אירוע איסכמי.

שחרור מוקדם ורשלני מחדר המיון

מקרים רבים של רשלנות באבחון התקף לב מסתיימים בכך שהמטופל משוחרר לביתו, רק כדי לחזור כעבור שעות ספורות עם אוטם נרחב או מוות פתאומי.

• שחרור למרות תסמינים מתמשכים: שחרור מטופל שהתלונן על כאב חזה, למרות שהכאב לא חלף לחלוטין, או תוך פרשנות רשלנית שהתסמינים נובעים מ"חרדה", "צרבת" או "כאב שריר-שלד".
• כשל בהפניה לבדיקות מתקדמות: במטופלים עם סיכון בינוני-גבוה שבהם האק"ג וסמני הלב אינם חד-משמעיים, הסטנדרט דורש אשפוז לצורך מעקב או הפנייה דחופה לבדיקות לא פולשניות נוספות (כגון מבחן מאמץ או אקו לב במאמץ/דובוטמין). כשל בהמלצה על בדיקות אלו טרם השחרור הוא רשלנות.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית באבחון התקף לב?

הוכחת רשלנות באבחון התקף לב דורשת מהתובע להוכיח כי העיכוב באבחון הוא שגרם לנזק.

1. הוכחת הסטייה מסטנדרט הזהירות (Breach of Duty)

התביעה נשענת על חוות דעת של מומחה קרדיולוג הקובע כי:

• היה צורך לפעול אחרת: הצוות הרפואי סטה מהפרוטוקולים המקובלים לאבחון תסמונת כלילית חדה (ACS). לדוגמה, אי-ביצוע אק"ג במועד, או שחרור המטופל לאחר בדיקה שלילית יחידה.
• הערכת הסיכון הייתה רשלנית: הצוות לא הפעיל את רמת החשד הנדרשת בהינתן גיל המטופל וגורמי הסיכון שלו.

2. הוכחת הקשר הסיבתי (Causation) – "אלמלא"

זהו המכשול הקשה ביותר. יש להוכיח שאלמלא הרשלנות (העיכוב באבחון), היה המטופל מקבל טיפול בזמן, והנזק לשריר הלב היה נמנע או מצטמצם משמעותית.

• הדגש על "חלון הזמן": הטיפול האופטימלי להתקף לב חריף הוא צנתור דחוף תוך 90 דקות מתחילת האירוע. יש להוכיח כי העיכוב הרשלני (למשל, שעות שבהן המטופל שוחרר לביתו) גרם לכך שפתיחת החסימה התרחשה לאחר ששריר הלב כבר ניזוק באופן בלתי הפיך.
• גודל הנזק: באמצעות בדיקות כגון אקו לב חוזר או מיפוי לב, ניתן להעריך את שיעור הנזק לשריר הלב (ירידה במקטע הפליטה – Ejection Fraction). הקרדיולוג המומחה יעיד כי הנזק הנרחב שנצפה נגרם כתוצאה מהעיכוב.

מה הפיצוי שניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית על התקף לב?

כאשר מתקיימת רשלנות באבחון התקף לב, הנזק מוערך בהתאם לרמת הפגיעה בתפקוד הלב. כשל לבבי הוא נכות גופנית חמורה ומתמשכת.

ראשי הנזק המרכזיים:

1. נכות רפואית: הקרדיולוג המומחה קובע את אחוזי הנכות בהתאם לדרגת אי-ספיקת הלב (לפי קלסיפיקציית NYHA), רמת מאמץ מוגבלת והצורך בהשתלות (כגון קוצב דפיברילטור – ICD). נכות זו מהווה בסיס לחישוב הפיצויים.
2. הפסד כושר השתכרות: כשל לבבי חמור מוביל לרוב לאי-יכולת לעבוד במשרה מלאה או במקצועות פיזיים. הפיצוי מחושב על בסיס הפסדי השכר בעבר ובעתיד.
3. כאב וסבל: פיצוי על הסבל הפיזי, הטיפולים הממושכים (שיקום לב), וההגבלה הקשה באורח החיים.
4. הוצאות רפואיות: כיסוי עלויות תרופות קבועות, מעקבים קרדיולוגיים, שיקום לב, וטיפולים פסיכולוגיים עקב החרדה הבריאותית (Health Anxiety).
5. צורך בעזרת הזולת: פיצוי על הצורך בעזרה בביצוע פעולות יומיומיות, במיוחד במקרים של כשל לבבי מתקדם.

למה חשוב לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית באבחון התקף לב?

בניהול תביעת רשלנות באבחון התקף לב, הניסיון המשפטי הקודם הוא קריטי. תפקידו של עורך הדין המתמחה בתחום הוא:

• איסוף ותיעוד: איסוף כלל המסמכים מחדר המיון, דוחות האק"ג הראשוניים, וסדרת בדיקות הדם. לעיתים יש צורך להשיג את הצילומים הרדיולוגיים והצנתורים עצמם.
• גיוס מומחה בכיר: העבודה עם קרדיולוג בכיר ומומחה ברפואת חירום שיכול להצביע על הכשל בטיפול ולקשר אותו באופן חד-משמעי לנזק.

לסיכום, רשלנות רפואית באבחון התקף לב היא כשל מערכתי בניהול מצב חירום קלאסי. כאשר ה"מדידה" של הזמן נכשלת, התוצאות הן קטסטרופליות. אם אתה או יקירך סבלתם מהתקף לב נרחב לאחר עיכוב באבחון או שחרור מוקדם מחדר המיון, קיים חשד כבד לרשלנות. פנייה מיידית לייעוץ משפטי ובחינת התיק הרפואי היא הצעד הראשון והחיוני למיצוי זכויותיכם.

ייצוג מקצועי לנפגעי רשלנות רפואית באבחון התקף לב

משרד עו"ד אגו, בועז גבאי מייצג בהצלחה נפגעים ובני משפחותיהם במקרים של עיכוב באבחון, טיפול רשלני או שחרור מוקדם ממיון. בזכות ניסיון רב, שיתוף פעולה עם מומחים רפואיים ויחס אישי, אנו נלחמים על הפיצוי והצדק שמגיעים לכם. צרו קשר עכשיו לייעוץ חינם ובדקו אם מגיע לכם פיצוי.