רשלנות רפואית באורתופדיה

האורתופדיה היא ענף רחב ברפואה העוסק במערכת השלד, המפרקים, השרירים והגידים. הטיפול האורתופדי נע בין טיפולים שמרניים (כמו גבס ופיזיותרפיה) לבין ניתוחים מורכבים להחלפת מפרקים, קיבועי שברים ותיקון עיוותים. בגלל אופיו המכני והממוקד של התחום, שבו כל סטייה כירורגית או טעות אבחונית עלולה להשפיע ישירות על תפקוד תנועתי קבוע.

במקרים רבים, נזק אורתופדי חמור כגון זיהום קשה לאחר ניתוח או איחוי שבר לקוי עלול להוביל לנכות קבועה, כאב כרוני, או צורך בניתוחים חוזרים ויקרים. הבחנה בין סיבוך ניתוחי ידוע (סיכון שנוטלים בלית ברירה) לבין סטייה מסטנדרט הזהירות המקובל (רשלנות) היא הליבה של כל תביעה בתחום זה.

מאמר זה יסקור את המקרים הקלאסיים של רשלנות רפואית באורתופדיה, את הדגשים המשפטיים הנדרשים להוכחה, ואת חשיבותו של הליווי המקצועי למיצוי זכויות הנפגע.

מהי רשלנות רפואית באורתופדיה?

רשלנות רפואית באורתופדיה היא מצב שבו טיפול לקוי, טעות בניתוח, או אבחון שגוי של שבר, פריקה או זיהום גורמים לנזק חמור למטופל. רשלנות יכולה להתרחש בכל שלב – מאבחון מאוחר של פגיעה, דרך שימוש בטכניקה ניתוחית שגויה ועד כשל במעקב לאחר ניתוח. כאשר מתרחשת חריגה מסטנדרט הזהירות הרפואי המקובל, ונגרם נזק תפקודי, כאב כרוני או נכות, קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית באורתופדיה

מה נחשב רשלנות אורתופדית?

רשלנות אורתופדית יכולה להתבטא בשלבים שונים של הטיפול – משלב האבחון הראשוני בחדר המיון ועד הניתוח המורכב.

רשלנות באבחון (Diagnostic Malpractice)

כשלים באבחון אורתופדי הם גורם מרכזי בתביעות. אבחון שגוי או מאוחר עלול למנוע טיפול בזמן ולגרום לנזק בלתי הפיך, במיוחד בילדים ובמצבי חירום.

  • איחור באבחון שברים או פריקות: כשל באבחון שבר או פריקה סמויה (כגון שברי מאמץ או שברים בילדים שאינם נראים בקלות בצילום רגיל), הגורם לאיחוי לקוי של העצם, עיוות מבני או צורך בניתוח מורכב יותר מאוחר יותר.
  • איחור באבחון זיהומים חריפים:
    • ספטיק ארתריטיס (Septic Arthritis): דלקת מפרקים זיהומית היא מצב חירום הדורש ניקוז וטיפול אנטיביוטי מיידי. איחור של שעות ספורות באבחון אצל ילדים (עקב פרשנות שגויה של חום וכאב מפרקי) עלול להוביל להרס סחוס המפרק ולנכות קבועה.
    • אוסטאומיאליטיס (Osteomyelitis): זיהום בעצם שאינו מאובחן ומטופל בזמן, העלול להוביל לנזק עצם נרחב ולצורך בכריתת חלק מהעצם.
  • כשל באבחון תסמונת מדור (Compartment Syndrome): מצב חירום אורתופדי שבו לחץ הדם עולה במדור שרירי סגור (לרוב בגפיים), ומונע זרימת דם לעצבים ולשרירים. כשל בזיהוי הסימנים הקלאסיים (כאב עז, חולשת דופק, חוסר תחושה) ואי-ביצוע פאסיוטומיה (ניתוח לשחרור הלחץ) מיידי עלול לגרום לנמק ולצורך בכריתת גפה.

רשלנות בטיפול שמרני וניתוחי

גם כאשר האבחון נכון, הטיפול עצמו עלול להיות רשלני, במיוחד בהליכים כירורגיים הדורשים מיומנות רבה.

  • קיבוע שברים לקוי (Malunion/Nonunion): כשל בניתוח לקיבוע שברים (באמצעות פלטות, מסמרים או ברגים), המוביל לאי-איחוי של השבר (Nonunion) או איחוי בעמדה שגויה (Malunion). רשלנות יכולה להתבטא ב:
    • טכניקה כירורגית שגויה: שימוש בציוד קיבוע לא מתאים או טעות ביישור העצם.
    • אי-מעקב: כשל במעקב קליני ורדיולוגי אחר השבר, המונע זיהוי האיחוי הלקוי בזמן.
  • החלפת מפרקים (ירך, ברך): ניתוחי החלפת מפרקים מלווים בסיכונים. רשלנות יכולה להתבטא ב:
    • בחירת שתל שגויה: שימוש במשתל שאינו מתאים למטופל או כזה שאיכותו ירודה.
    • מיקום לא נכון: השתלת המפרק החדש בזווית או בעמדה לא נכונה, הגורמת לפריקות חוזרות, כאב כרוני, או אורך רגליים לא שווה.
  • פגיעה עצבית וכלי דם במהלך ניתוח: פגיעה ישירה בעצב או כלי דם ראשי כתוצאה מחוסר זהירות או חוסר מיומנות כירורגית. נזק לעצב הסיאטי במהלך ניתוח החלפת ירך, לדוגמה, עלול לגרום לצניחת כף רגל (Foot Drop) ונכות קבועה.

רשלנות בטיפול בסיבוכים לאחר הניתוח

הטיפול לאחר הניתוח קריטי לא פחות מהניתוח עצמו.

  • כשל בטיפול בזיהומים: זהו המקרה הנפוץ ביותר והחמור ביותר. זיהום חמור לאחר ניתוח אורתופדי (במיוחד זיהום של שתל או קיבוע) מחייב ניקוז דחוף, טיפול אנטיביוטי ממושך, ולעיתים ניתוחים חוזרים. רשלנות תתקיים כאשר:
    • התעלמות מסימני אזהרה: הצוות הרפואי מתעלם מסימנים ברורים לזיהום (חום, אודם, הפרשה מוגלתית).
    • טיפול אנטיביוטי לא מתאים: מתן אנטיביוטיקה שאינה יעילה נגד החיידק הספציפי שאובחן (למשל, כשל בנטילת תרביות).
  • כשל במעקב אחר שברים בילדים: כשל בזיהוי בעיות גדילה או הפרעות צמיחה של לוחות הגדילה (Epiphyseal Plates) בילדים לאחר שברים, שעלול להוביל לעיוותים מבניים ככל שהילד גדל.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית באורתופדיה ונזק למטופל?

כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית אורתופדית, יש להוכיח את שלושת היסודות המשפטיים, כאשר הדגש הוא על קביעת סטיית המנתח מסטנדרט הזהירות המקובל.

1. הוכחת הסטייה מסטנדרט מקצועי

ההוכחה נשענת כמעט תמיד על חוות דעת של מומחה אורתופד. המומחה צריך לקבוע כי:

  • שיקול הדעת היה שגוי: ההחלטה על הניתוח, או מועד הניתוח, הייתה בניגוד לפרקטיקה המקובלת.
  • הטכניקה הייתה לקויה: ביצוע הניתוח עצמו היה פגום (למשל, בורג לא ממוקם כראוי, או הליך דחוס מדי).
  • המעקב היה רשלני: כשל בזיהוי סיבוך קריטי (כמו זיהום או תסמונת מדור) והתגובה המאוחרת אליו.

2. הוכחת הקשר הסיבתי

יש להוכיח כי הרשלנות היא שגרמה לנזק הספציפי, ולא מחלת הרקע או מצב האורתופדי הראשוני. לדוגמה:

  • מקרה פגיעה עצבית: יש להוכיח שהפגיעה העצבית נוצרה כתוצאה מפעולה מכנית (כמו ניסור עצם או הכנסת בורג) במהלך הניתוח, ולא כתוצאה מהלחץ שהיה קיים לפניו.
  • מקרה זיהום: יש להוכיח כי אי-התגובה המהירה לזיהום היא שהובילה להרס המפרק או העצם, ולא שהזיהום עצמו היה בלתי נמנע.

3. חשיבות התיעוד וחוות דעת מומחים

כדי לבסס את הקשר הסיבתי, עורך הדין ישתמש בראיות כגון:

  • דוחות ניתוח: ניתוח מדויק של פרוטוקול הניתוח והחומרים שבהם השתמשו.
  • רשומות סיעודיות: תיעוד המעקב אחר המטופל לאחר הניתוח (חום, כאב, תלונות), המוכיח מתי בדיוק החל הכשל בזיהוי הסיבוך.
  • צילומי רנטגן ו-CT: הוכחה ויזואלית למיקום שגוי של שתלים או למידת האיחוי הלקוי של שבר.

אילו פיצויים ניתן לקבל בתביעת רשלנות באורתופדיה?

נזק אורתופדי גורר לרוב נכות קבועה ופגיעה בכושר העבודה. הפיצויים בתביעות אלו כוללים:

  • הפסד השתכרות: פיצוי על אובדן כושר עבודה בעתיד, בשל מגבלה תנועתית או כאב כרוני.
  • כאב וסבל: פיצוי על הסבל הפיזי, עוגמת הנפש, והפגיעה באיכות החיים.
  • הוצאות רפואיות ושיקומיות: מימון ניתוחי תיקון עתידיים, טיפולי פיזיותרפיה ממושכים, תרופות נגד כאב ורכישת עזרים אורתופדיים.
  • עזרת הזולת: פיצוי על הצורך בעזרה בבית או בטיפול אישי.

ביקור אצל רופא אורטופד לאחר פציעה ביד

סיפור מקרה: התרשלות רופא אורטופד וחריגות מהפרקטיקה הרפואית

פציעת התובע:

התובע נפצע בידו במהלך משחק כדורגל והגיע לביקור אצל רופא אורטופד יום לאחר הפציעה, עם צילום כף יד שנעשה לפי הוראת רופא המשפחה.

התנהלות הרופא האורטופד:

  • על אף שהצילום הדגים באופן ברור שבר בכף ידו, האורטופד לא בדק את ידו של התובע כלל.
  • התובע לא קיבל את הטיפול המתאים, כלומר קיבוע כף היד בגבס באופן מיידי.
  • לא ניתנה לו המלצה להמשך מעקב או בדיקה נוספת, אף שממצאי הצילום היו ברורים.

החמרה במצבו של התובע:

  • לאחר מספר פניות נוספות של התובע לאורטופד, עקב החמרה במצבו והתגברות הכאבים, הרופא לא התייחס כראוי לבעיה.
  • הרופא הפנה את התובע לבדיקה שנמשכה זמן רב, ולא נקט בפעולות מיידיות להקל על כאביו או לטפל בשבר.

השלכות רשלנות זו:

  • איחור של 3 חודשים בין זמן הפציעה לאבחון הבעיה הביא לכך שהתובע לא קיבל טיפול מתאים ומיידי.
  • רק לאחר שלושה חודשים התובע עבר בדיקת CT, שהדגימה שבר לא מחובר עם אי סדירות של קו השבר, וכן נרשמה חשש מ- AVN (אסקולר נקרוזיס).
  • הצילום הראשון, שנעשה מיד לאחר הפציעה, יכול היה להצביע על הבעיה ולמנוע את הנזק.

טיפול מאוחר במרפאת כף יד ושיטות טיפול כושלות

  • לאחר אבחון מאוחר בשבר, התובע הופנה למרפאת כף יד בבית החולים "שיבא".
  • מאחר שעבר זמן רב מאז הפציעה ולא היה קיבוע מיידי, הרופאים החליטו שאין מקום לטיפול בגבס, ופנו לניסיון איחוי השבר בעזרת מכשיר לאיחוי שברים (מלמק).
  • אך גם טיפול זה לא צלח, ולא הושג איחוי של השבר, מה שהוביל לנזק משמעותי.

מצבו של התובע והנכות שנותרה לו

  • לאחר שלא הושג איחוי השבר באמצעות מכשיר המלמק, הוחלט על ניסיון ניתוחי לאיחוי השבר בעזרת שתל עצם ובורג, אך מצבו של התובע נותר קשה.
  • הנכות הצמיתה שהתובע סבל ממנה, בשל היעדר איחוי השבר ונקרוזיס של העצם, הוערכה ב- 25% נכות על פי חוות דעתו של ד"ר ליאור דיין, מומחה לכירורגיה אורטופדית ורפואת כאב.
  • ד"ר דיין ציין כי אבחון מיידי והקיבוע המוקדם היו מונעים את הנכות הזו והיו מאפשרים לתובע להחלים בצורה מיטבית ללא נזק צמיתה.

סיכום: התביעה התקבלה והתובעים קיבלו פיצוי

הנתבעים התרשלו בהתנהלותם במקרה זה, כאשר לא ביצעו אבחנה מיידית של השבר, לא ביצעו את הקיבוע הנדרש ולא הפנו את התובע לטיפול המיידי שדרש. כתוצאה מכך, נגרם לתובע נזק קשה לצמיתות, ומדובר במקרה שבו רשלנות רפואית חמורה הובילה לנכות קשה שיכולה הייתה להימנע בקלות לו היו מבוצעים הטיפולים הנכונים בזמן.

מדוע חשוב לפנות לעורך דין מומחה ברשלנות רפואית באורתופדיה?

רשלנות רפואית באורתופדיה עלולה להפוך פגיעה גופנית זמנית לנכות קבועה ומייסרת. ניהול תביעות אלו דורש עורך דין המתמחה בתחום ויודע לעבוד בצורה סינרגטית עם מומחים אורתופדיים, כדי להבחין בין סיבוך קליני רגיל לבין כשל מקצועי.

אם נגרם לך או לבן משפחתך נזק חמור כתוצאה מטיפול או ניתוח אורתופדי, אל תסתפק בהסבר שניתן על ידי המוסד הרפואי. פנייה מוקדמת לבדיקת התיק המשפטי היא קריטית להבטחת עתידך הכלכלי והשיקומי.

ייצוג מקצועי לנפגעים עקב טיפול או ניתוח אורתופדי רשלני.

משרד עו"ד אגו, בועז גבאי מתמחה בייצוג נפגעים שנפגעו עקב טיפול או ניתוח אורתופדי רשלני. הניסיון הרב בתחום, בשילוב עבודה צמודה עם מומחים רפואיים מובילים ויחס אישי לכל לקוח, מאפשרים לנו להשיג עבורכם את מלוא הפיצוי והצדק שמגיעים לכם.

צרו קשר עוד היום לייעוץ ובדיקה מקצועית של המקרה שלכם.

phone icon
phone icon Whatsapp icon
דילוג לתוכן