תביעות רבות בגין רשלנות בכלל ובפרט בגין רשלנות רפואית מוגשות לבתי המשפט מידי יום ביומו. תביעות אילו מטרתן לבוא ולהוכיח שהנזקים הגופניים ו/או הנפשיים אשר נגרמו לכאורה לתובעים הן תוצאת רשלנותם של הנתבעים.
פעמים רבות בתי המשפט מכירים באחריותם החלקית או המלאה של התובעים בגין אותן נזקים נשוא התביעות.
הגנה של רשלנות תורמת המוכרת גם כהגנה של "אשם תורם" חלה על כל סוגי העוולות שבפקודת הנזיקין, אולם עיקר השימוש נעשה מול תביעות בעילת הרשלנות.
מטרת הגנת האשם התורם היא לחלק את הנזק בין התובע אשר נהג בחוסר אחריות לבין הנתבע האחראי לנזק.
בפקודת הנזיקין ישנם כמה מצבים בהם ניתן יהיה לייחס לתובע רשלנות תורמת:
- חוסר זהירות התובע יכול לבוא לידי ביטוי בשילוב התנהגות לא זהירה שלו יחד עם התנהגות הנתבע לעצם התרחשות האירוע והנזק.
- מצב בו חוסר זהירותו של התובע לא תרמה לעצם התרחשות האירוע, אלא להיקף הנזק גרידא (סעיף 68 (א) לפקודה).
- מצב שבו חוסר זהירותו של התובע הביאה את הנתבע לידי גרימת הנזק לתובע (סעיף 65 (א) לפקודה).
- "מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזק באשמם, אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של התובע…" (סעיף 66 לפקודה), דהיינו מצב שבו גם התובע וגם הנתבע גרמו לנזק, אולם בשל התנהגותו בת האשם של הנתבע, באה התגובה הלא זהירה של התובע.
הנטל להוכיח אשם תורם מוטל על הנתבע. הנתבע חייב לשכנע את בית המשפט שהתובע פעל בחוסר זהירות, וחוסר זהירות זה השפיע על הנזק ו/או על היקפו.
המבחן לקיומו של אשם תורם הוא מבחן האדם הסביר – "האם האדם הסביר היה נזהר יותר?"
כלומר, התובע ייחשב כבעל אשם תורם במידה והיה צריך לצפות שאם אינו יתנהג כאדם סביר, הוא עלול להזיק לעצמו. כמו כן, על התובע להיזהר מפני חוסר זהירות הזולת, ולא לנהוג בהפקרות תוך הנחה שאם הזולת חייב להיזהר כלפיו, הוא פטור מנקיטת אמצעי זהירות.
האשם התורם לא חייב להיות גורם לתאונה, אך הוא חייב לתרום לנזק שנגרם. אם התובע התנהג בחוסר זהירות, אך אין קשר סיבתי בין חוסר זהירותו לתאונה ולנזק, לא ניתן לייחס לו אשם תורם.
חשוב לציין, כי טענת אשם תורם של התובע היא טענת הגנה ולא עילת תביעה!
במידה וטענת הגנה זו תתקבל, יקבעו אחוזי אשמתו של התובע לקרות התאונה, ובחישוב הפיצוי הסופי לתובע, יופחתו מהסכום האחוזים שעליהם הוא חב.
דוגמה:
אישה בהריון אשר הונחתה על ידי הרופא לגשת לבדיקות מעקב הריון. האישה התעלמה מהנחיות הרופא וביום הלידה נולד התינוק עם מום בלב. במצב עניינים זה, בית החולים יוכל לטעון להגנתם טענה של אשם תורם כלפי האישה.
