סכום פיצוי תאונת עבודה

סכום פיצוי תאונת עבודה – מדריך מקיף לזכויותיך בישראל

נפגעת בתאונת עבודה? גלה מהו סכום הפיצויים שמגיע לך! מדריך מקיף זה יסביר את כל הגורמים המשפיעים על גובה הפיצויים בתאונת עבודה בישראל, מביטוח לאומי ועד תביעות נזיקין.

מבוא 

תאונת עבודה היא אירוע מצער ובלתי צפוי, אשר עלול להותיר אחריו השלכות פיזיות, נפשיות וכלכליות קשות. בישראל, עובדים שנפגעו במהלך עבודתם או בדרך אליה וממנה, זכאים לפיצויים ממספר גורמים. הבנת הזכויות והתהליכים הכרוכים בקבלת פיצויים אלו היא קריטית עבור כל נפגע. לא פעם, סכום הפיצויים שייקבע יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות חייו של הנפגע ועל יכולתו להשתקם. מאמר זה נועד לספק מדריך מקיף ומפורט אודות סכום פיצוי תאונת עבודה בישראל, תוך התייחסות לכל הגורמים המשפיעים על קביעתו, והבהרת המסלולים השונים לקבלתם. נבחן לעומק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי, את האפשרות לתבוע גורמים נוספים בגין נזקי התאונה, ונספק טיפים מעשיים שיסייעו לנפגעים למקסם את זכויותיהם. המטרה שלנו היא להעניק לכם את הידע הדרוש על מנת לנווט במערכת המורכבת, ולוודא שתקבלו את מלוא הפיצוי המגיע לכם.

מהי תאונת עבודה על פי החוק בישראל? 

לפני שנדון בסכום הפיצויים, חשוב להבין מהי בכלל "תאונת עבודה" על פי חוק הביטוח הלאומי. הגדרה זו רחבה יותר מכפי שרבים נוטים לחשוב, והיא מהווה את אבן היסוד לזכאות לפיצויים. תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. ההגדרה כוללת גם:

• תאונה בדרך לעבודה או ממנה: גם אם התאונה לא התרחשה במקום העבודה עצמו, אלא בדרך הישירה מהבית למקום העבודה או בחזרה, היא עדיין תיחשב כתאונת עבודה.

• תאונה במהלך הפסקה: תאונה שאירעה לעובד במהלך הפסקה לצורך אכילה או שתייה, ושניתנה לו על ידי המעסיק, עשויה להיחשב כתאונת עבודה.

• מחלות מקצוע: מחלות מסוימות שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנגרמות כתוצאה מתנאי עבודה ספציפיים (לדוגמה, אובדן שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש חזק).

• מיקרוטראומה: מקרים בהם הנזק הגופני לא נגרם מאירוע חד-פעמי, אלא מסדרה של פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן בפני עצמה אינה משמעותית, אך הצטברותן גורמת לנזק. דוגמא לכך היא פגיעות מפרקים כתוצאה מתנועות חוזרניות בעבודה.

חשוב לציין כי לא כל פגיעה במקום העבודה תיחשב בהכרח לתאונת עבודה. קיימים קריטריונים ברורים לבחינת הקשר הסיבתי בין העבודה לתאונה, והדבר מחייב לעיתים ייעוץ משפטי.

המוסד לביטוח לאומי: השלב הראשון בקבלת פיצויים 

המוסד לביטוח לאומי הוא הגורם המרכזי והראשון אליו יש לפנות לאחר תאונת עבודה. הוא מעניק שני סוגי פיצויים עיקריים:

1. דמי פגיעה: אלו הם תשלומים המשולמים לעובד עבור תקופת אי הכושר שלו לעבוד, עד ל-91 ימים (כשלושה חודשים) מיום התאונה. גובה דמי הפגיעה הוא 75% משכר העבודה הממוצע של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, עד לתקרה מסוימת שנקבעת על ידי הביטוח הלאומי. חשוב להגיש תביעה לדמי פגיעה סמוך ככל האפשר למועד התאונה, ולא יאוחר מ-12 חודשים.

2. קצבת נכות מעבודה/מענק נכות: לאחר תום תקופת דמי הפגיעה, אם הנפגע עדיין סובל מנכות כתוצאה מהתאונה, הוא זכאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. דרגת הנכות נקבעת על ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, בהתאם למצבו הרפואי של הנפגע והשפעת הפגיעה על תפקודו.
   • נכות זמנית: במקרים מסוימים, הוועדה עשויה לקבוע נכות זמנית (אי כושר זמני לעבודה), ואז הנפגע ימשיך לקבל קצבה זמנית עד לבדיקה מחודשת.
   • נכות צמיתה: דרגת נכות צמיתה (קבועה) נקבעת אם אין צפי לשיפור במצב הרפואי.
     • נכות בשיעור 0%-9%: בדרגת נכות זו, הנפגע אינו זכאי לפיצוי כספי מהביטוח הלאומי, למעט במקרים חריגים מאוד. עם זאת, הוא עשוי להיות זכאי להחזר הוצאות רפואיות מסוימות.
     • נכות בשיעור 10%-19%: בדרגת נכות זו, הנפגע זכאי למענק חד פעמי. גובה המענק מחושב לפי דרגת הנכות שנקבעה, הכפול משכורתו של הנפגע. לדוגמה, אם דרגת הנכות היא 10% והשכר החודשי הממוצע היה 10,000 ש"ח, המענק יעמוד על 10,000 ש"ח * 10% * 43.5 (מספר חודשים).
     • נכות בשיעור 20% ומעלה: בדרגת נכות זו, הנפגע זכאי לקצבה חודשית קבועה לכל ימי חייו. גובה הקצבה מחושב כאחוז משכר העבודה הממוצע שלו, בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה. לדוגמה, אם דרגת הנכות היא 50% והשכר הממוצע היה 10,000 ש"ח, הקצבה החודשית תעמוד על 5,000 ש"ח.

גורמים המשפיעים על סכום הפיצוי מהביטוח הלאומי:

• שכר העבודה של הנפגע: ככל שהשכר גבוה יותר, כך הפיצויים (דמי פגיעה, מענק או קצבה) יהיו גבוהים יותר, עד לתקרות שנקבעות בחוק.

• דרגת הנכות הרפואית: זהו הגורם המשפיע ביותר. ככל שדרגת הנכות גבוהה יותר, כך סכום הפיצוי גבוה יותר.

• גיל הנפגע: במקרים מסוימים, ובמיוחד בתביעות נזיקין מורכבות, גילו של הנפגע יכול להשפיע על חישוב אובדן כושר ההשתכרות העתידי.

תביעת נזיקין: פיצויים מעבר לביטוח לאומי 

במקרים רבים, הפיצויים המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי אינם מכסים את מלוא הנזקים שנגרמו לנפגע בתאונת העבודה. זאת מכיוון שהביטוח הלאומי משלם על פי "נוסחאות" וטבלאות קבועות, ואינו מפצה על רכיבי נזק כמו כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, אובדן הנאות חיים, או נזקים עקיפים רבים אחרים. לכן, במקרים מסוימים, ניתן להגיש תביעת נזיקין נפרדת כנגד גורמים נוספים, במטרה לקבל פיצוי מלא ומקיף יותר.

נגד מי ניתן להגיש תביעת נזיקין?

• המעסיק: אם התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות המעסיק – למשל, אי מתן ציוד מגן הולם, אי הדרכה מתאימה, ליקויים בבטיחות במקום העבודה, או אי הקפדה על נהלי בטיחות – ניתן לתבוע אותו בגין עוולת הרשלנות. תביעות אלו מוגשות לבית המשפט האזרחי, והמעסיק מבוטח בדרך כלל בביטוח אחריות מעבידים.

• מבטח המעסיק: בדרך כלל, תביעת הרשלנות תופנה בפועל נגד חברת הביטוח של המעסיק, המכסה אותו בביטוח "חבות מעבידים".

• גורם שלישי: אם התאונה נגרמה עקב רשלנות של גורם חיצוני שאינו המעסיק (לדוגמה, קבלן משנה, ספק שירותים, או רשות מקומית האחראית על תקינות הכביש בדרך לעבודה), ניתן לתבוע גם אותו.

• חברות ביטוח נוספות:
  • ביטוח מנהלים/קרן פנסיה: במקרים רבים, פוליסות ביטוח מנהלים או קרנות פנסיה כוללות כיסוי לאובדן כושר עבודה. אם נפגעת בתאונת עבודה ונגרם לך אובדן כושר עבודה חלקי או מלא, ייתכן שאתה זכאי לקצבה גם מחברת הביטוח או מקרן הפנסיה, בנוסף לפיצויים מהביטוח הלאומי.
  • פוליסת ביטוח תאונות אישיות: אם רכשת פוליסת ביטוח תאונות אישיות פרטית, ייתכן שאתה זכאי לפיצוי גם דרכה, ללא קשר לשאלת האשם בתאונה.
  • ביטוח צד ג': אם התאונה אירעה במקום שאינו מקום העבודה, אך כתוצאה מרשלנות של צד שלישי (לדוגמה, נפילה בחנות), ייתכן שתחול גם פוליסת ביטוח צד ג' של אותו גורם.

רכיבי הנזק בתביעת נזיקין 

בתביעת נזיקין, סכום הפיצויים מורכב ממספר רכיבים, שנועדו לפצות את הנפגע על מכלול הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה:

• הפסדי שכר לעבר ולעתיד: זהו בדרך כלל הרכיב המשמעותי ביותר. הפיצוי מחושב בהתאם לאובדן ההשתכרות בפועל מאז התאונה ועד למועד פסק הדין, וכן פיצוי על אובדן כושר השתכרות עתידי, תוך התחשבות בפוטנציאל ההשתכרות של הנפגע לפני התאונה וביכולתו להשתכר לאחריה.

• הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד: כולל הוצאות עבור טיפולים רפואיים שלא כוסו על ידי קופת החולים או הביטוח הלאומי (כגון פיזיותרפיה פרטית, תרופות, אביזרי עזר, טיפולים פסיכולוגיים), וכן אומדן להוצאות רפואיות עתידיות צפויות.

• הוצאות נסיעה: פיצוי על הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים, ועדות רפואיות, עורכי דין וכדומה.

• עזרת צד ג' לעבר ולעתיד: פיצוי על עזרה שקיבל הנפגע מבני משפחה או מגורמים חיצוניים (מטפלת, עובדת ניקיון, אחות) בפעולות יומיומיות, בין אם בשכר ובין אם שלא בשכר (הערכה כספית לשווי העזרה).

• כאב וסבל: זהו רכיב שאינו קל לכימות, והוא נועד לפצות את הנפגע על הסבל הפיזי והנפשי, הכאבים, המגבלות והפגיעה באיכות החיים שנגרמו לו. גובה הפיצוי נקבע על פי מכלול נסיבות המקרה, ובתי המשפט מתייחסים לשיעור הנכות, גיל הנפגע, אופי הפגיעה, תקופת האשפוז ועוד.

• קיצור תוחלת חיים (במקרים קיצוניים): במקרים בהם התאונה גרמה לקיצור משמעותי של תוחלת החיים.

• אובדן הנאות חיים: פיצוי על פגיעה ביכולתו של הנפגע ליהנות מפעילויות פנאי, תחביבים וחיים חברתיים.

השפעת הנכות הרפואית והתפקודית על סכום הפיצויים 

קביעת אחוזי הנכות, הן הרפואית והן התפקודית, היא קריטית לקביעת סכום הפיצויים.

• נכות רפואית: נקבעת על ידי מומחים רפואיים (ועדות רפואיות בביטוח לאומי, או מומחים מטעם בית המשפט בתביעות נזיקין) בהתאם למגבלות האובייקטיביות שנותרו כתוצאה מהפגיעה, על פי ספר הליקויים.

• נכות תפקודית: שונה מהנכות הרפואית, והיא מתייחסת להשפעה של הנכות הרפואית על יכולת הנפגע לתפקד בחיי היום-יום ובעבודה. לדוגמה, אדם שעבודתו דורשת עמידה ממושכת ורגליו נפגעו, נכות רפואית קטנה יחסית עלולה לגרום לנכות תפקודית גבוהה מאוד בהקשר לעבודתו. בית המשפט לרוב יתייחס לנכות התפקודית לצורך חישוב הפיצויים.

• גורם ההשפעה (factor): בתביעות נזיקין, ישנו "גורם השפעה" על הנכות התפקודית. גם אם נקבעה נכות רפואית מסוימת, בית המשפט בוחן כיצד נכות זו משפיעה בפועל על כושר ההשתכרות של הנפגע. לדוגמה, נכה בשיעור 20% רפואי עשוי להיקבע כבעל 30% נכות תפקודית אם עבודתו נפגעה באופן משמעותי.

איך למקסם את סכום הפיצוי בתאונת עבודה? 

כדי להבטיח שתקבלו את סכום הפיצוי המקסימלי המגיע לכם, ישנם מספר צעדים קריטיים שעליכם לנקוט:

1. תיעוד רפואי מלא ומדויק: הקפידו לתעד כל טיפול רפואי, בדיקה, תרופה, ובאופן כללי כל שינוי במצבכם הרפואי. אספו קבלות על כל הוצאה רפואית, נסיעות, ועזרת צד ג'.

2. דיווח מיידי על התאונה: דווחו למעסיק ולביטוח הלאומי על התאונה בהקדם האפשרי.

3. פנייה לעורך דין מומחה: זהו הצעד החשוב ביותר. עורך דין המתמחה בדיני נזיקין ותאונות עבודה ידע להדריך אתכם לאורך כל התהליך, החל מהגשת התביעה לביטוח הלאומי, דרך ההתמודדות עם הוועדות הרפואיות, ועד לניהול תביעות נזיקין מורכבות. הוא ידע לאמוד את הנזקים, לנהל משא ומתן עם חברות הביטוח, ובמידת הצורך – להגיש תביעה לבית המשפט ולייצג אתכם נאמנה.

4. לא לחתום על ויתור זכויות: הימנעו מלחתום על כל מסמך ויתור זכויות או הסכם פשרה, ללא התייעצות מקדימה עם עורך דין. חתימה על מסמכים כאלה עלולה לפגוע אנושות בזכויותיכם.

5. הימנעו מחקירות חוקר פרטי: חברות ביטוח נוטות לשלוח חוקרים פרטיים כדי לבדוק את התנהלות הנפגע. היו מודעים לכך והימנעו מפעולות שעלולות להתפרש כהצגת מצג שווא.

6. התייעצו עם אנשי מקצוע רלוונטיים: במקרים מסוימים, ייתכן שתזדקקו לחוות דעת של מומחים בתחומים כמו שיקום תעסוקתי, פיננסים ועוד, על מנת להעריך את מלוא היקף הנזקים.

התיישנות בתביעות תאונות עבודה 

חשוב לדעת כי קיימות תקופות התיישנות שונות להגשת תביעות בתחום זה. תביעה לביטוח הלאומי יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה. תביעת נזיקין אזרחית מתיישנת לרוב תוך 7 שנים מיום התאונה. אי הגשת התביעה במועד עלולה לשלול את זכאותכם לפיצויים, ולכן יש לפעול במהירות.

תביעה בגין תאונת עבודה עקב רשלנות בטיחותית

תביעה זו עניינה תאונת עבודה שהתרחשה ביום 02/08/2017, בה נפגע התובע תוך ביצוע עבודה במסגרת תפקידו אצל הנתבעת 1. התובע נפל מגובה במהלך טיפוס על סולם שלא היה מתאים לעבודה בגובה, ובשל חוסר אמצעי בטיחות במקום, הוא נחבל בצורה קשה.

עובדות המקרה

• הפנייה לעבודה: התובע, אשר לא היה קבלן גגות, אלא איש אחזקה, התבקש לפרק רעפים על גג מבנה הנתבעת 1. לצורך כך, טיפס על סולם קבוע במבנה.

• הסולם: הסולם היה קבוע ומותקן בזווית שטוחה, ללא חישוקים למניעת נפילה. מדובר בסולם מסוכן, במיוחד כאשר היה רטוב או חלק.

• הנפילה: במהלך הטיפוס, התובע נפל מגובה של כ-3 מטר ונפגע באופן קשה בגבו ובכתף ידו הימנית.

• חוסר אמצעי בטיחות: לא הוצבו אמצעי בטיחות כגון גידור או קיבוע למניעת נפילת התובע, לא הוקם שילוט אזהרה, ולא ניתנה לו הדרכה לעבודה בגובה. כמו כן, לא סופקו לו ציוד מגן אישי.

חוות דעת מומחה בטיחות

המהנדס אילן לביא, מומחה בטיחות עם הסמכות וניסיון מקצועי רחב בתחום, בחן את מקום התאונה וכתב חוות דעת מפורטת. להלן עיקרי חוות דעתו:

1. הכשלים בטיחותיים:
   • התובע נשלח לבצע עבודה מסוכנת שלא הייתה במסגרת תחום עיסוקו.
   • הגג היה ללא מעקה, דבר שהיווה סיכון לנפילה מגובה.
   • הסולם היה רשלני ולא היה מצויד בחישוקים למניעת נפילה.
   • מכשולים היו מתחת לסולם, כמו סלעים ומיכלי גז, דבר שהגביר את הסיכון לפציעה.
   • התובע לא אובטח באמצעים למניעת נפילה, כגון מערכת בלימת נפילה.

2. הדרישה הבסיסית:
   • התובע לא קיבל הדרכה או אזהרה בדבר סיכון העבודה בגובה.
   • לא היו אמצעי מגן אישיים כמו קסדות או נעלי עבודה, דבר שפוגע בסיכון למניעת תאונות.

3. רשלנות הנתבעת:
   • הנתבעת לא פעלה להקים אמצעי בטיחות נדרשים, לא איתרה את המפגעים, ולא פעלה לתיקונם טרם התאונה.
   • יש לראות בכך רשלנות חמורה, שלא הובילה למניעת התאונה, דבר שהוביל לפציעתו של התובע.

4. המלצות המהנדס:
   • אילו היה סולם בעל חישוקים או סולם עם שלבי דריכה שטוחים, תאונת התובע הייתה נמנעת.
   • התובע היה צריך לקבל הדרכה לעבודה בגובה וציוד מגן אישי.

5. סיכום:
   • המהנדס אילן לביא סיכם את חוות דעתו בקביעה חד משמעית, כי הרשלנות של הנתבעת היא הגורם הישיר לתאונה ולפציעות שהתובע סבל מהם.
   • כל תהליך העבודה היה רשלני ונוגד לחוקים ותקנות הבטיחות הנדרשות.

סיכום תביעה

הנתבעת 1 התרשלה באופן חמור בהכנת מקום העבודה, בניהול סיכונים ובמתן אמצעי בטיחות לתובע. היא לא סיפקה את הציוד הנדרש, לא הקפידה על ההדרכה והבטיחות, וכתוצאה מכך גרמה לנפילתו של התובע ולפציעות קשות. אם הנתבעת הייתה מקפידה על כללי בטיחות בסיסיים, התאונה הייתה נמנעת.

סיכום 

סכום פיצוי תאונת עבודה הוא נושא מורכב ורב פנים, המושפע ממספר רב של גורמים. החל מהגשת התביעה לביטוח הלאומי וקביעת אחוזי הנכות, דרך בחינת אפשרות לתביעת נזיקין כנגד המעסיק או גורמים אחרים, וכלה בחישוב רכיבי הנזק השונים. מטרת העל היא להבטיח כי הנפגע יקבל פיצוי הולם שיסייע לו להתמודד עם השלכות התאונה ולשקם את חייו. פנייה מקצועית לעורך דין מומחה בתחום היא קריטית להבטחת זכויותיכם המלאות ומיצוי הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק. אל תתפשרו על זכויותיכם – דאגו לקבל את הסיוע המשפטי המתאים.

זכרו, עורך דין המתמחה בתחום הוא השותף החשוב ביותר שלכם בתהליך זה. הוא ילווה אתכם צעד אחר צעד, ידאג לכל ההיבטים המשפטיים, ויפעל במלוא המרץ כדי לממש את זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המקסימלי. אל תהססו לפנות למשרדו של עו"ד בועז גבאי מיד לאחר אירוע שגרם לכם לנזקי גוף. זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לקבלת פיצוי.