בקצרה: כדי לזכות בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח שהטיפול חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת ושהחריגה גרמה לנזק. התביעה מוגשת בדרך כלל נגד המוסד הרפואי, ואי אפשר להגיש אותה בלי חוות דעת של מומחה רפואי. יש לה מועד אחרון: ככלל 7 שנים מיום האירוע. רוב התיקים נמשכים כמה שנים, וחלק גדול מהם מסתיים בפשרה.
תביעות רשלנות רפואית הן תביעות שמוגשות על רקע נסיבות רגישות ביותר. כל אדם שמחליט להגיש תביעה בגין רשלנות מסוג זה, הוא אדם שנפגע נפשית או פיזית במהלך פרוצדורה רפואית, שאמורה הייתה להביא לפתרון או להקלה של בעיה רפואית ממנה סבל. במקרים אלה, הרבה פעמים תחושת הבגידה באמון היא כפולה ומכופלת.
מהי רשלנות רפואית ומתי כדאי לשקול תביעה?
רשלנות רפואית מוגדרת כמתן טיפול רפואי שאינו עומד בסטנדרט המצופה מאיש מקצוע רפואי סביר, שבעקבותיו נגרם נזק למטופל. הנזק יכול להיות פיזי, נפשי או כלכלי. לא כל טעות של רופא תיחשב לרשלנות, אלא רק סטייה משמעותית מסטנדרט הטיפול המקובל.
במצבים בהם אתם סבורים שנגרם לכם עוול רפואי – בין אם מדובר באבחון שגוי, טיפול לקוי או היעדר טיפול – חשוב מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. עורך דין מנוסה יוכל לבחון את המקרה שלכם לעומק, להעריך את סיכויי התביעה ולייעץ לכם לגבי המשך הדרך. חשוב להבין כי תביעת רשלנות רפואית היא תהליך מורכב הדורש ידע משפטי רב, היכרות עם הפסיקה וגישה למומחים רפואיים.
להסבר מלא על ההגדרה ועל היסודות המשפטיים ראו מהי רשלנות רפואית.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית?
בית המשפט בוחן שלושה יסודות, ואת כולם צריך להוכיח:
- חובת זהירות: לגורם הרפואי הייתה חובה לנהוג בזהירות כלפי המטופל. בטיפול רפואי זה כמעט תמיד המצב.
- הפרת החובה: הטיפול חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. בית המשפט בוחן את ההחלטות לפי המידע שהיה בידי הצוות באותו רגע, ולא בדיעבד.
- נזק וקשר סיבתי: נגרם נזק, והוא נגרם בגלל החריגה. אם הנזק היה קורה בכל מקרה, אין פיצוי על אותו חלק.
נטל ההוכחה מוטל על התובע. עם זאת, כשהרשומה הרפואית חסרה או לא נוהלה כראוי, בתי המשפט עשויים להעביר את הנטל לנתבע. גם סעיף 41 לפקודת הנזיקין, "הדבר מעיד על עצמו", מעביר את הנטל לנתבע בתנאים מסוימים: כשלתובע לא הייתה דרך לדעת מה גרם לנזק, הנזק נגרם על ידי דבר שהיה בשליטה מלאה של הנתבע, והאירוע מתיישב יותר עם רשלנות מאשר עם זהירות.
סיבוך רפואי או רשלנות?
לכל טיפול יש סיכונים מוכרים, ולכן סיבוך לבדו אינו מוכיח רשלנות. השאלות שבית המשפט שואל הן אם הסיכון הוסבר מראש, אם הצוות פעל כדי למנוע אותו, ואם הסיבוך זוהה וטופל בזמן. זיהום אחרי ניתוח, למשל, יכול להיות סיבוך מוכר. זיהום שסימניו נרשמו בגיליון ולא טופלו במשך ימים עשוי להיחשב רשלנות. גם כשהטיפול בוצע כראוי, אפשר לתבוע אם המטופל לא קיבל הסבר מספק לפני שהסכים לו, כי אז נפגעה זכותו להחליט בעצמו.
באילו מקרים אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית?
תחום הרשלנות הרפואית הוא רחב ומגוון, וכולל בתוכו סוגים שונים של מצבים וטענות. חשוב להבין כי לא כל תוצאה לא רצויה של טיפול רפואי מעידה על רשלנות, אולם ישנם מקרים בהם הטיפול חורג באופן משמעותי מסטנדרט הטיפול המקובל, וגורם למטופל נזק שניתן היה למנוע.
אחד הצעדים הראשונים והחשובים ביותר הוא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, כזה שיכול להציג רזומה עשיר של הצלחות בתביעות דומות למקרה שלכם. אומנם רשלנות היא רשלנות, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שבכל סוג תביעה יש דקויות שונות. תביעת רשלנות בלידה, לדוגמה, תהיה שונה באופן מהותי מתביעת רשלנות באבחון אירוע מוחי, אבחון לקוי של מחלה קשה או מתן תרופות לא נכונות.
להלן מספר דוגמאות נפוצות לסוגי תביעות רשלנות רפואית:
- רשלנות בלידה: קבוצת תביעות זו עוסקת בנזקים שנגרמו ליולדת או ליילוד במהלך ההיריון, הלידה או בסמוך לה. מקרים אלו יכולים לכלול מעקב הריון לקוי, ניהול לידה רשלני, ביצוע רשלני של ניתוח קיסרי, אי-זיהוי מצוקה עוברית ועוד. הנזקים ברשלנות מסוג זה יכולים להיות קצרי או ארוכי טווח, ולגרום לפגיעות משמעותיות ביכולת התפקוד של היולדת או הילוד.
- רשלנות באבחון: קבוצה זו כוללת מקרים בהם רופא לא הצליח לאבחן מחלה בזמן, או שאבחן מחלה באופן שגוי. איחור באבחון או אבחון שגוי עלולים להוביל לעיכוב בטיפול, להחמרת מצב החולה ואף למוות. דוגמאות נפוצות הן אי אבחון סרטן בשלב מוקדם, אי אבחון מחלות לב או אבחון שגוי של שבץ מוחי.
- רשלנות בניתוח: מקרים אלו מתייחסים לטעויות שנעשו במהלך ניתוח, כגון פגיעה באיברים סמוכים, השארת גוף זר בתוך גוף המטופל, או ביצוע הניתוח בצורה לא מקצועית. רשלנות בניתוח עלולה לגרום לסיבוכים קשים, צורך בניתוחים חוזרים ונזקים ארוכי טווח.
- רשלנות במתן תרופות: קבוצה זו כוללת מקרים בהם ניתנה למטופל תרופה שגויה, מינון לא נכון של תרופה, או תרופה שהייתה אסורה לשימוש עבורו. רשלנות במתן תרופות עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות, לנזק לאיברים ואף למוות.
- רשלנות בטיפול שיניים: רשלנות בתחום רפואת השיניים יכולה לכלול טיפול לקוי, עקירה שגויה, ונזק לעצבים או לרקמות הסובבות את השיניים.
חשוב לדעת כי רשימה זו אינה מלאה לחלוטין, וקיימים סוגים נוספים של תביעות רשלנות רפואית. אם אתם חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית, תמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום כדי להעריך את סיכויי התביעה שלכם.
את מי תובעים?
- בית החולים: בבית חולים ממשלתי הנתבעת היא המדינה (משרד הבריאות). בבית חולים של קופת חולים הנתבעת היא הקופה, ובבית חולים ציבורי אחר, התאגיד שמפעיל אותו.
- קופת החולים: על טיפול שניתן במרפאות הקופה, אצל רופא המשפחה, אצל רופא מומחה מטעמה או במכונים שלה.
- מרפאה או בית חולים פרטי: לצד הרופא המטפל, לפי מי שהעסיק אותו ולפי הסכם הטיפול.
- הרופא באופן אישי: אפשר לצרף אותו כנתבע. ברוב המקרים המוסד אחראי למעשי העובדים שלו (אחריות שילוחית), והפיצוי משולם בפועל על ידי הגוף המבטח.
חוות דעת רפואית: למה היא חובה וכמה היא עולה
לפי תקנות סדר הדין האזרחי, מי שרוצה להוכיח עניין רפואי חייב לצרף לכתב התביעה חוות דעת של רופא מומחה. בלי חוות דעת כזו אי אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית. המומחה קורא את התיק, קובע אם הטיפול חרג מהסטנדרט, ומעריך את הנזק ואת הנכות.
עלות חוות דעת משתנה לפי התחום והמורכבות, ונעה בדרך כלל בין אלפים לעשרות אלפי שקלים. לכן השלב הראשון הוא בדיקה של עורך דין, שמחליט אם יש טעם להזמין חוות דעת ובאיזה תחום. מעבר לכך יש אגרת בית משפט שנגזרת מסכום התביעה, ושכר טרחה של עורך הדין, שבתביעות נזיקין נקבע לרוב כאחוז מהפיצוי שמתקבל בפועל.
התיישנות: עד מתי אפשר לתבוע?
ככלל, תוך 7 שנים מיום הטיפול הרשלני. כשהנזק התגלה מאוחר, המניין מתחיל ביום הגילוי, ובלבד שהתביעה מוגשת תוך 10 שנים מהאירוע. נפגע קטין יכול לתבוע עד גיל 25. מכתבי דרישה ומשא ומתן לא עוצרים את הזמן. כל הפרטים במדריך רשלנות רפואית התיישנות.
שלבי תביעת רשלנות רפואית, צעד אחר צעד
- איסוף התיק הרפואי. לפי חוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל את הרשומה הרפואית שלו. מבקשים את התיק המלא מכל מי שטיפל.
- בדיקה ראשונית אצל עורך דין. עורך הדין קורא את התיק, מזהה היכן הטיפול עשוי לחרוג מהסטנדרט, ומעריך אם כדאי להמשיך.
- חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי.
- פנייה לנתבעים ולגוף המבטח שלהם. לפעמים כבר בשלב הזה נפתח משא ומתן.
- הגשת כתב תביעה לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, לפי סכום התביעה, יחד עם חוות הדעת.
- כתב הגנה וחוות דעת נגדיות. הנתבעים מגישים חוות דעת של מומחים מטעמם. לא פעם בית המשפט ממנה מומחה מטעמו.
- קדם משפט, גישור או פשרה. חלק גדול מהתיקים מסתיימים בשלב הזה בהסכם פשרה.
- הוכחות ופסק דין בתיקים שלא הסתיימו בפשרה.
כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?
אין תשובה אחת. תיק שמסתיים בפשרה מוקדמת נסגר מהר יחסית, ותיק שמגיע לשלב ההוכחות נמשך לרוב כמה שנים. משך ההליך תלוי במורכבות הרפואית, במספר הנתבעים ובעומס בבית המשפט.
כמה פיצוי אפשר לקבל?
הפיצוי נקבע לפי ראשי הנזק: כאב וסבל, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת והתאמות בדיור. הגובה תלוי באחוזי הנכות, בגיל ובהכנסה. גמלאות של ביטוח לאומי עשויות להיות מקוזזות מהפיצוי. הסבר מלא ודוגמת חישוב: פיצויים ברשלנות רפואית.
כיצד לבחור נכון עורך דין רשלנות רפואית?
בחירת עורך דין המתאים לטיפול בתביעת רשלנות רפואית היא החלטה קריטית, שיכולה להשפיע באופן משמעותי על סיכויי ההצלחה של התביעה ועל גובה הפיצויים שתקבלו. לא כל עורך דין מתאים לטפל בסוג כזה של תביעה, ולכן חשוב לבחור את המייצג שלכם בקפידה, תוך שימת לב למספר קריטריונים מרכזיים:
- רישיון: הדבר הראשון והבסיסי ביותר הוא לוודא שלעורך הדין יש רישיון בתוקף לעסוק בעריכת דין בישראל. דבר זה ניתן לבדוק באתר של לשכת עורכי הדין. הימנעו מלעבוד עם אנשים הטוענים שהם עורכי דין, אך אינם רשומים בפנקס הלשכה.
- ניסיון: בתחום הרשלנות הרפואית, ניסיון הוא קריטי. בחרו עורך דין בעל ניסיון מוכח בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, רצוי כזה שטיפל במקרים הדומים לשלכם. ככל שלעורך הדין יש יותר ניסיון, כך הוא מכיר טוב יותר את הפרוצדורות המשפטיות, את הפסיקה הרלוונטית ואת המומחים הרפואיים בתחום.
- התמחות ספציפית: רשלנות רפואית היא תחום רחב, הכולל סוגים שונים של נזקים ומצבים רפואיים. מומלץ לבחור עורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי לנזק שנגרם לכם. לדוגמה, אם מדובר ברשלנות בלידה, חפשו עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות בלידה.
- מיקום: למיקום יש חשיבות רבה, שכן סביר להניח שתצטרכו להיפגש עם עורך הדין שלכם מספר פעמים במהלך הטיפול בתביעה. בחרו עורך דין שממוקם באזור נוח עבורכם, כדי לחסוך זמן ומאמץ.
- עלות: שכר הטרחה של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יכול להשתנות בהתאם לניסיון, למוניטין ולמורכבות התיק. חשוב לברר מראש את כל העלויות הכרוכות בטיפול בתביעה, כולל שכר טרחה, הוצאות משפט, עלות חוות דעת רפואיות ועוד. ודאו שאתם מבינים את הסכם שכר הטרחה ושהוא מקובל עליכם.
בנוסף לקריטריונים אלו, חשוב גם להתרשם מהכימיה האישית עם עורך הדין ומהיכולת שלו להקשיב, להבין את הצרכים שלכם ולתקשר אתכם בצורה ברורה ושקופה. זכרו, תביעת רשלנות רפואית היא תהליך ארוך ומורכב, ולכן חשוב לבחור עורך דין שאתם סומכים עליו ומרגישים בנוח לעבוד איתו.
מדוע מומלץ לשכור עורך דין לתביעות רשלנות רפואית?
אחת השאלות הראשונות שעולות כאשר שוקלים הגשת תביעת רשלנות רפואית, היא האם ניתן לעשות זאת לבד, ללא עזרת עורך דין. התשובה היא שאומנם הדבר אפשרי, אך לא מומלץ. תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ביותר, וניהולן באופן עצמאי עלול להוביל לתוצאות לא רצויות.
עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית מביא עמו ידע מקצועי, ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם המערכת המשפטית והרפואית. הוא יודע כיצד לאסוף את הראיות הנדרשות, לבנות אסטרטגיה משפטית אפקטיבית, ולנהל משא ומתן מול חברות הביטוח ובתי החולים. מעבר לכך, עורך דין מנוסה יכול לסייע לכם להתמודד עם הבירוקרטיה המורכבת, להגיש את המסמכים הנדרשים בזמן ולייצג אתכם בבית המשפט.
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר בשכירת עורך דין הוא הגישה למומחים רפואיים. עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית מחזיק בקשרים עם רופאים מומחים, שיכולים לבחון את המקרה שלכם, להעריך את הנזק שנגרם לכם ולספק חוות דעת רפואית התומכת בתביעה. חוות דעת רפואית היא כלי חיוני להוכחת קיומה של רשלנות רפואית ולקביעת גובה הפיצויים המגיעים לכם.
מעבר לכך, עורך דין מנוסה יודע כיצד למקסם את הפיצויים המגיעים לכם. הוא מכיר את הפסיקה הרלוונטית, את ראשי הנזק השונים (כאב וסבל, הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ועוד) ויודע כיצד להציג את הנזקים שלכם בצורה הטובה ביותר בפני בית המשפט.
רבים חוששים משכירת שירותיו של עורך דין בשל העלויות הכרוכות בכך. עם זאת, חשוב לדעת כי קיימים הסדרי תשלום נוחים, כגון שכר טרחה המבוסס על אחוזים מהפיצוי שיתקבל בפועל. הסדר זה מאפשר לכם ליהנות מייצוג משפטי מקצועי ללא צורך בתשלום מראש, כאשר שכר הטרחה משולם רק במקרה של הצלחה בתביעה.
מהתיקים שטיפלנו בהם
- ניתוחים: משרדנו טיפל בתיקים בהם הושארו גופים זרים כמו פד גזה, טבעת פלסטיק, או בוצע שימוש באמצעים לא מתאימים, כמו גודל שגוי של מסתם בלב.
- אבחון: משרדנו טיפל בתיקים של איחור בטיפול בשבץ מוחי, שגרם ליציאה מחלון ההזדמנות להמסת קריש הדם, וכן בתיקים של איחור באבחון סרטן בשלב מתקדם.
- לידה: משרדנו עוסק בתביעות רבות של עוברים שנולדו עם נזק מוחי בשל טיפול לקוי במהלך הלידה או המעקב ההריוני.
מדוע לבחור במשרד עורכי הדין אגו, בועז-גבאי?
אם נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, אתם זקוקים לייצוג משפטי מקצועי, מנוסה ורגיש, ומשרדנו הוא הבחירה הנכונה עבורכם. אגו, בועז-גבאי, הוא משרד עורכי דין שמתמחה ברשלנות רפואית. אנחנו מבינים את הקושי והכאב הכרוכים במצבכם, ומחויבים להעניק לכם את הליווי והתמיכה המשפטיים הטובים ביותר, על מנת להשיג את הפיצוי המקסימלי.
מה מייחד את משרדנו?
- רקע רפואי: עו"ד ד"ר ערן אגו הוא גם פאראמדיק מוסמך, ומכיר את הרשומה הרפואית ואת עבודת הצוותים מבפנים.
- ניסיון רב: עקב התמחותנו, צברנו ניסיון רב שנים בטיפול בתביעות רשלנות רפואית מכל הסוגים, מול כל הגופים הרפואיים. אנו מכירים את המערכת המשפטית והרפואית על בוריה, ויודעים כיצד לנווט בה כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותינו.
- התמחות ספציפית: אנו מתמחים בתחום הרשלנות הרפואית, ומתעדכנים באופן שוטף בכל החידושים והפסיקות בתחום. התמחות זו מאפשרת לנו להעניק לכם ייעוץ משפטי מעמיק ומותאם אישית למקרה הייחודי שלכם.
- צוות מקצועי: משרדנו מעסיק צוות של עורכי דין מנוסים, יועצים רפואיים ומומחים נוספים, הפועלים בשיתוף פעולה הדוק כדי להבטיח את הצלחת התביעה שלכם.
- יחס אישי: אנו מאמינים כי כל לקוח ראוי ליחס אישי, רגיש ותומך. אנו מקשיבים לסיפור שלכם, מבינים את הצרכים שלכם ומלווים אתכם לאורך כל התהליך, תוך שמירה על שקיפות מלאה.
אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות. בפגישה זו, נבחן את המקרה שלכם לעומק, נעריך את סיכויי התביעה ונסביר לכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם. אנו כאן כדי לעזור לכם לקבל את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם, ולאפשר לכם להתחיל בדרך של החלמה ולשיקום.
זכרו, בחירת עורך דין מנוסה ומקצועי היא המפתח להצלחת התביעה שלכם – אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר! פנו עוד היום לייעוץ משפטי כדי לבחון את זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם על פי חוק.
שאלות נפוצות על תביעת רשלנות רפואית
האם אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בלי עורך דין?
מבחינה חוקית כן, אבל בפועל זה כמעט לא אפשרי. צריך חוות דעת רפואית, היכרות עם סדרי הדין ועם הפסיקה, ויכולת להתמודד מול עורכי הדין של הגופים המבטחים.
כמה עולה להגיש תביעת רשלנות רפואית?
העלויות העיקריות הן חוות הדעת הרפואית, אגרת בית המשפט ושכר הטרחה. במקרים רבים שכר הטרחה מותנה בהצלחה ומשולם כאחוז מהפיצוי.
את מי תובעים כשהטיפול ניתן בבית חולים ממשלתי?
את המדינה. בתי החולים הממשלתיים פועלים במסגרת משרד הבריאות, והתביעה מוגשת נגד מדינת ישראל.
האם אפשר לתבוע כשהמטופל נפטר?
כן. העיזבון והתלויים במנוח, כמו בן או בת הזוג והילדים, יכולים להגיש תביעה על הנזק שנגרם בגלל המוות.
מה ההבדל בין תביעת רשלנות רפואית לתביעה בביטוח לאומי?
תביעה לביטוח לאומי היא בקשה לגמלה לפי החוק, בלי צורך להוכיח אשמה. תביעת רשלנות רפואית מוגשת נגד הגורם הרפואי ודורשת להוכיח רשלנות. אפשר לנהל את שתיהן, אבל גמלאות ביטוח לאומי עשויות להיות מקוזזות מהפיצוי.
תוך כמה זמן צריך להגיש את התביעה?
ככלל תוך 7 שנים מיום האירוע, עם חריגים לגילוי מאוחר של הנזק ולקטינים.
