רפואה אינה מדע מדויק, ואין היא יכולה לערוב להצלחה מוחלטת בכל טיפול וטיפול. תקלות בטיפול רפואי הן לעיתים בלתי נמנעות, ולא כל משגה או תקלה בטיפול הרפואי מהווים בהכרח רשלנות רפואית. עבודות מחקר רבות מורות כי הרוב המוחלט של החולים רוצה לדעת על כל טעות ותקלה, ולוּ גם קלת ערך, שהתרחשה במהלך הטיפול הרפואי. עם זאת, עבודות מחקר אחרות, רבות גם הן, מורות כי הרופאים, נוטים להעלים מידע מהחולים ואין הם נוטים לחשוף טעויות שעשו. פער זה, הנגלה במהירות בפני החולה, פוגם קשות ביחסי האמון בינו לבין הרופא, והוא שעומד ביסודן של מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית המוגשות נגד הרופאים.
רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר אותה סטייה גרמה לנזק למטופל, שאלמלא אותה סטייה לא היה נגרם.
עוולת הרשלנות מעוגנת בחוק הישראלי בסעיף 35 לפקודת הנזיקין:
" עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
לפי סעיף החוק יסודות עוולת הרשלנות הם שלושה:
- קיומה של חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע.
- הפרת החובה.
- גרימת נזק כתוצאה מהפרת החובה (קשר סיבתי).
נוכח המצוין לעיל, כיוון שהיסודות לעוולת הרשלנות הרפואית נגזרים מעוולת הרשלנות, כאשר אנו באים לנתח מצב רפואי כלשהו להוכחת עוולת הרשלנות הרפואית, יש לבחון:
- האם חלה חובה זהירות על המטפל כלפי המטופל?
- האם בעקבות טיפול שאינו סביר ו/או שחורג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת נגרם הנזק למטופל?
כלומר צריך להיות קשר ישיר בין הנזק שנגרם למטופל לבין הטיפול שניתן לו.
דוגמה:
אדם מגיע לבית החולים ומלין על כאבי ראש מתמשכים, הרופא בודק אותו ומחליט לשחרר אותו עם המלצות ללקיחת משככי כאבים. כעבור חצי שנה הוא מגיע לבית החולים ומלין בשנית על כאבי ראש מתמשכים ועזים, לאחר צילום סי.טי. נתגלה לו גידול בראש. אותו אדם מחליט לתבוע בגין רשלנות הרפואית שנעשתה לו שעה שהרופא לא אבחן את מחלתו. במצב עניינים זה, יהיה עליו להוכיח כי חלה חובת זהירות של הרופא כלפיו וכי בעקבות הטיפול שניתן לו נגרם לו הנזק, כלומר שקיים קשר ישיר בין הנזק שנגרם לטיפול שניתן.
במידה ותוכח עוולת הרשלנות הרפואית, יהא זכאי אותו אדם שנפגע לפיצוי עבור הנזק שנגרם לו.
