בקצרה: תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים. כשהנזק התגלה באיחור, הספירה מתחילה ביום הגילוי ובלבד שהתביעה מוגשת תוך 10 שנים מהאירוע. אצל נפגע קטין התקופה מתחילה רק בגיל 18, כך שאפשר לתבוע עד גיל 25. מומלץ לא לחכות לרגע האחרון, כי איסוף התיק וחוות הדעת לוקחים זמן.
טבלת התיישנות בתביעות רשלנות רפואית
| מצב | תקופת ההתיישנות | המקור בחוק |
|---|---|---|
| תביעת רשלנות רפואית רגילה | 7 שנים מיום שנולדה עילת התביעה | סעיף 5 לחוק ההתיישנות |
| נזק שלא היה גלוי ביום שאירע | 7 שנים מיום גילוי הנזק, ובלבד שהתביעה מוגשת תוך 10 שנים מיום האירוע | סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין |
| נפגע קטין | התקופה אינה נמנית עד גיל 18 – כלומר אפשר לתבוע עד גיל 25 | סעיף 10 לחוק ההתיישנות |
| נפגע שהוא חולה נפש או לקוי בשכלו ואין לו אפוטרופוס | התקופה אינה נמנית כל עוד אין לו אפוטרופוס | סעיף 11 לחוק ההתיישנות |
המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי. חישוב ההתיישנות בכל תיק תלוי בנסיבות שלו.
- סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע כי "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא – (1) בשאינו מקרקעין – 7 שנים"; הווה אומר, בתביעה בשל רשלנות רפואית תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים.
- על פי סעיף 6 לחוק ההתיישנות "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה". משמע, בתביעה בשל רשלנות רפואית מתחילים למנות 7 שנים החל מהרגע שבו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני שגרם לנזק.
ישנם מקרים בהם הנזק לא נתגלה ביום שבו הוא אירע, כלומר, הנזק מתגלה במועד מאוחר יותר מהמועד שבו נגרם. במקרים אלו, התביעה תתיישן לאחר 7 שנים מיום גילוי הנזק, כל זאת בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק.
דוגמה:
גבר נבדק ע"י רופא ביום 10.06.2005 בשל כאבי גב מתמשכים. הרופא התרשל בכך שלא שלח את הגבר לבדיקת סי.טי. ביום 20.07.2008 נתגלתה פריצת דיסק בגבו של הגבר. הגבר תבע את הרופא ביום 15.01.2014.
בין היום שבו אירע הנזק (10.06.2005) ליום בו הוגשה התביעה (15.01.2014) חלפו למעלה מ-7 שנים ולכן על פניו ניתן לטעון שהתביעה התיישנה, אולם מכיוון שהנזק התגלה במועד מאוחר יותר, מתחילים למנות 7 שנים מיום גילוי הנזק (20.07.2008).
בין יום גילוי הנזק ליום הגשת התביעה לא חלפו 7 שנים, ולכן התביעה לא התיישנה.
תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים (מתחת לגיל 18) מתחילה רק מהיום שבו מלאו להם 18. כלומר, מי שנגרם לו נזק בהיותו קטין יכול לתבוע מהיום שבו נוצרה עילת התביעה עד שיגיע לגיל 25 (סעיף 10 לחוק ההתיישנות).
חשוב לציין, כי הגשת תביעה בחברת הביטוח אינה עוצרת את מניין ההתיישנות, אלא רק תביעה משפטית אשר הוגשה לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה.
גילוי מאוחר של הנזק: סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין
ברשלנות רפואית הנזק לא תמיד מתגלה ביום הטיפול. גידול שלא אובחן, פגיעה עצבית שמתבררת רק אחרי חודשים, או מום שמתגלה אצל ילד בגיל מאוחר: בכל אלה הנזק התגלה אחרי האירוע. סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע שבמקרים כאלה תקופת ההתיישנות נמנית מיום גילוי הנזק, ובלבד שהתביעה מוגשת תוך 10 שנים מיום האירוע.
בנוסף, סעיף 8 לחוק ההתיישנות מאפשר להתחיל את המניין מאוחר יותר כשהעובדות שמקימות את עילת התביעה נעלמו מהנפגע מסיבות שלא היו תלויות בו, ושגם זהירות סבירה לא הייתה יכולה למנוע. זו "התיישנות שלא מדעת". אלה שאלות עובדתיות שבית המשפט בוחן בכל מקרה לגופו, ולכן לא כדאי להסתמך עליהן מראש.
התיישנות כשהנפגע קטין
לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, התקופה שבה התובע היה קטין אינה נמנית. לכן ילד שנפגע מרשלנות רפואית, למשל רשלנות רפואית בלידה, יכול להגיש תביעה עד גיל 25. ההורים יכולים להגיש את התביעה בשם הילד כבר כשהוא קטין, וברוב המקרים כדאי לא לחכות: עם השנים קשה יותר להשיג מסמכים, ואנשי הצוות שטיפלו עוברים לעבוד במקומות אחרים.
שימו לב: ההארכה שייכת לקטין עצמו. תביעה של ההורים על נזקים שנגרמו להם באופן אישי עשויה להתיישן מוקדם יותר, ולכן כדאי לבדוק את המועדים כבר בשלב מוקדם.
התיישנות בתביעת הולדה בעוולה
בתביעת הולדה בעוולה, כלומר תביעה על מום שלא אותר בזמן ההריון, התובעים הם ההורים. מאז פסק הדין בעניין המר נ' עמית (2012) בית המשפט אינו מכיר בתביעה של הילד עצמו על עצם הולדתו עם המום, וההורים תובעים גם את ההוצאות שיידרשו לגידול הילד לאורך חייו. מאחר שהתביעה היא של ההורים, ההארכה עד גיל 25 של קטינים אינה חלה עליה באופן אוטומטי. בדרך כלל המניין מתחיל מהלידה, או מהיום שבו התגלה המום. בתיקים כאלה חשוב במיוחד לבדוק את לוח הזמנים מוקדם.
האם מכתב דרישה או פנייה לחברת הביטוח עוצרים את ההתיישנות?
לא. מכתב דרישה, תלונה למשרד הבריאות, פנייה לבית החולים או משא ומתן מול חברת הביטוח אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות. מה שעוצר אותו הוא הגשת תביעה לבית המשפט.
חריג אחד הוא הודאה של הנתבע בזכותו של הנפגע, בכתב או בבית המשפט. לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, הודאה כזו מתחילה את התקופה מחדש. אבל זה מצב נדיר, ולא כדאי לבנות עליו.
מתקרבים לסוף תקופת ההתיישנות? מה עושים
- פונים לעורך דין מיד. הכנת תביעה דורשת תיק רפואי מלא וחוות דעת של מומחה, וזה לוקח בדרך כלל שבועות עד חודשים.
- מזמינים את התיק הרפואי המלא מכל מי שטיפל: בית החולים, קופת החולים והרופאים הפרטיים.
- לא מחכים לתשובה מחברת הביטוח או מבית החולים. כאמור, פנייה אליהם לא עוצרת את הזמן.
- בודקים את החריגים. גילוי מאוחר של הנזק, קטינות, או נפגע שאין לו אפוטרופוס בגלל מחלת נפש או ליקוי שכלי. כל אחד מהם יכול לשנות את התאריך הקובע, ועורך הדין יבדוק אם אחד מהם חל במקרה שלכם.
מה קורה אחרי שמחליטים לתבוע? כל השלבים מפורטים במדריך תביעת רשלנות רפואית, ולהסבר על היסודות שצריך להוכיח ראו מהי רשלנות רפואית.
שאלות נפוצות על התיישנות ברשלנות רפואית
מאיזה יום סופרים את 7 השנים?
מהיום שבו נולדה עילת התביעה, בדרך כלל יום הטיפול הרשלני. כשהנזק התגלה מאוחר יותר סופרים מיום הגילוי, ובלבד שלא עברו 10 שנים מיום האירוע.
האם אפשר לתבוע רשלנות רפואית אחרי 7 שנים?
כן, במקרים מסוימים: כשהנזק התגלה באיחור, כשהנפגע היה קטין, או כשהעובדות נעלמו ממנו מסיבות שלא היו תלויות בו. בכל מקרה אחר, תביעה שמוגשת אחרי 7 שנים צפויה להידחות.
עד איזה גיל אפשר לתבוע על רשלנות רפואית בלידה?
הילד עצמו יכול לתבוע עד גיל 25, כי מניין התקופה מתחיל רק בגיל 18. ההורים יכולים להגיש את התביעה בשמו גם לפני כן.
האם תביעה לביטוח לאומי עוצרת את ההתיישנות?
לא. תביעה לביטוח לאומי או לחברת ביטוח פרטית היא הליך נפרד, והיא אינה עוצרת את ההתיישנות של תביעת הנזיקין נגד הגורם הרפואי.
מה קורה אם התביעה מוגשת אחרי שהתיישנה?
הנתבע יבקש לדחות אותה על הסף בטענת התיישנות. אם הטענה תתקבל, בית המשפט ידחה את התביעה גם אם הייתה רשלנות.
