סעד זמני, הוא סעד לטובת בעל דין, אשר ניתן לפני פסק הדין, ולעתים אף לפני הגשת התביעה, כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין, אם יינתן, בסופו של דבר, לטובתו. כל סעד יכול להינתן כסעד זמני, אולם נהוג לתת סעדים מסוימים בנסיבות אופייניות, כגון סעד זמני לתפיסת נכסים וכינוס נכסים, המכונה צו אנטון פילר, שנועד לאפשר תפיסה של ראיות ההכרחיות לבירור ההליך, כדי למנוע את שיבושן או השמדתן.
בית המשפט רשאי לתת כל סעד צודק בנסיבות העניין. הסעדים הבאים מוכרים בחוק או בפסיקה כסעדים זמניים:
- עיקול זמני.
- צו מרווה: צו להגבלת שימוש בנכס.
- צו אנטון פילר: צו לתפיסה וכינוס נכסים זמני.
- צו איסור יציאה מן הארץ.
- צו למינוי כונס נכסים לניהול רכוש או צו לכינוס נכסים זמני.
- צו מניעה זמני.
- צו חוסם: צו המפסיק הליכים ומונע הגשת תביעה במדינה זרה
