אגו, בועז-גבאי, משרד עורכי דין
Ego Boaz Gabay law Office
התקשרו עכשיו
09-7722258

המדריך המלא להגשת תביעה על רשלנות רפואית

רבות נכתב על טעויות בטיפול רפואי, אך, נשאלת השאלה איך נדע כי הצוות הרפואי התרשל כלפינו. מתי נדע כי עלינו לפנות לעו"ד ולהגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית בשל הטיפול הכושל שניתן לנו ומה העלות שיהיה עלינו לשלם בגין הגשת תביעת רשלנות רפואית והחשוב מכל,  כמה זמן זה יקח.

 

אז, רשאית נבין מהיא רשלנות רפואית.  הגדרת הספר לרשלנות רפואית פירושה מתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו.

 

לדוגמה, איחור בגילוי בעיות במוניטור של היילוד במהלך לידה, עלול להוביל לחילוץ מאוחר שלו ולאחר שכבר נגרם נזק באספקת הדם והחמצן לעובר. התוצאה עלולה להיות קשה ביותר – נזק מוחי המכונה שיתוק מוחין – CP ביילודים.

 

דוגמה נוספת, במקרים של סרטן השד, ייתכן כי גילוי מוקדם של המחלה, יאפשר להסתפק בכריתת הגוש ואולם, כתוצאה מן האיחור באבחון, פוחתים משמעותית סיכויי ההחלמה של החולה והיא תאלץ אף לעבור סדרה ארוכה של טיפולי הקרנות וכימותרפיה קשים.

 

במילים אחרות, לצורך הוכחת תביעה ברשלנות רפואית יש להוכיח כי היתה ההתנהגות הרשלנית של הצוות הרפואי ובשל ההתנהגות הרשלנית נגרם נזק למטופל. הקשר בין ההתנהגות הרשלנית, לבין הנזק שנגרם למטופל נקרא "קשר סיבתי".

כאן חשוב להדגיש כי, אם אין קשר בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם בפועל – לא תהיה רשלנות. באותה מידה, אם ההתנהגות הרשלנית לא גרמה בסופו של דבר לנזק, גם אז לא תהיה רשלנות. אם כך, רק מצב בו כל מרכיבים אלה מתקיימים יחדיו, תקום עילת תביעה בשל עוולת הרשלנות.

חשוב להבין כי כל טיפול רפואי – בין אם מדובר בהליך של אבחון, טיפול ניתוחי, תרופתי או אחר – טומן בחובו תופעות לוואי, סיכונים וסיבוכים אפשריים שונים ורבים. העובדה כי לחולה נגרם נזק במהלך קבלת טיפול רפואי זה או אחר, אינה מעידה בהכרח על רשלנות רפואית ואינה מקימה לבדה עילת תביעה. לכן, השאלה האם הצוות הרפואי אשם בקרות הנזק והשאלה של "הקשר הסיבתי" – הקשר בין ההתנהגות הרשלנית הנטענת לבין הנזק שנגרם בכל מקרה – הינן שאלות מהותיות בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית.

 

"תחושת הבטן" של המטופל ומשפחתו הן בדרך כלל המניע לברור האם הטיפול שניתן וגרם לנזק הינו בגדר רשלנות רפואית.

את תחושת בטן זו, יהיה על משרד עורכי הדין אשר מתמחה בתיקי רשלנות רפואית לבדוק.

 

מרבית הפגישות הראשונות בתיקי רשלנות רפואית עם עורכי הדין הן ללא עלות אך ישנם עורכי דין אשר גובים שכר בגין פגישת ייעוץ. במסגרת הפגישה הראשונה, עוה"ד ישמע את הסיפור מפיכם , או ישלים פרטים במקרים בהם החומר הרפואי והשתלשלות האירועים נשלחו למשרדו לפני הפגישה.

 

לאחר מכן, תדרשו לחתום על טופס ייפוי כח כללי לטובת עורך הדין, טופס ויתור על סודיות רפואית והסכם שכר טרחה עם עוה"ד. גובה שכר הטרחה ברוב המשרדים המומחים ברשלנות רפואית הינו זהה והוא נע בין 25% ל 30% מן הסכום שיפסק על ידי בית המשפט או סכום שישולם במסגרת הסדר פשרה. בנוסף לכך, ישנם משרדים הגובים סכום התחלתי של כ 2000 ₪ לצורך פתיחת תיק במשרד ובירור העניין.

 

באמצעות טופס ויתור על סודיות רפואית עליו חתמתם, יפנה עוה"ד לכל המוסדות הרפואיים הרלוונטיים על מנת לאסוף את העתק הרשומות הרפואיות הקשורות בטיפול במטופל.

 

סעיף 17 לחוק זכויות החולה מטיל על המטפל את החובה לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ב"רשומה רפואית". על הרשומה הרפואית להיות מפורטת ולכלול בין היתר מידע רפואי אודות הטיפול הרפואי שקיבל מטופל, מצבו הרפואי הנוכחי וכן הוראות לטיפול.

סעיף 18 לחוק זכויות החולה, מעגן את זכותו של מטופל לקבל מהמטפל או המוסד הרפואי מידע רפואי מתוך הרשומות הרפואיות הנוגעות לעניינו, לרבות העתקה של תיעוד רפואי זה.

 

תהליך איסוף החומר אורך זמן, ולעיתים מספר חודשים. העלות של איסוף החומר מסתכמת במאות שקלים ולעיתים עד אלפים בודדים תלוי בהיקף החומר.

 

לאחר וכל הרשומות הרפואיות התקבלו במשרד עורכי הדין, מתחילה מלאכת סיכום החומר הרפואי והכנתו לקראת התייעצות עם מומחה רפואי רלוונטי.

 

בחירת המומחה הרפואי המתאים הינה מלאכה לא פשוטה, ולכן, מומחיותו של עורך הדין הינה גם במציאת המומחה המתאים לתיק.

לעיתים, ישנו צורך במספר מומחים רפואיים בתחומי רפואה שונים, מה שמגדיל את ההוצאה הראשונית בתיק.

 

למעשה חוות הדעת הרפואית היא נקודת המפנה בתיק רשלנות רפואית. על המומחה הרפואי יהיה לבחון את המקרה בעזרת החומר הרפואי ובסופו של דבר לקבוע, האם הצוות הרפואי התרשל בטיפול והאם בשל התרשלות זו נגרם נזק למטופל.

 

כך, כי ללא חוות דעת רפואית הקובעת התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק לא יתהווה תיק ברשלנות רפואית. רוב המומחים גובים סכום של אלפי שקלים בודדים בגין בדיקת התיק וחוות דעת ראשונית, סכום שבדרך כלל מתקזז מעלות  הכוללת של חוות הדעת.

 

מטבע הדברים עלויות חוות הדעת הן העיקריות בניהול התיק והן נעות בין 12,000 ₪ ועד 30,000 ₪ תלוי במומחה ותלוי במומחיות.

לעיתים ישנו צורך בקבלת חוות דעת ממומחה מחו"ל, דבר אשר מייקר משמעותית את חוות הדעת.

 

לאחר שהתקבלו חוות הדעת הרפואיות הסופיות מן המומחים הרפואיים, תחל מלאכת כתיבת כתב התביעה על ידי עורך הדין.

 

עורך הדין יכתוב בפירוט יתרה את השתלשלות האירועים ויתמוך את טענותיו להתרשלות הצוות הרפואי והנזק שנגרם לתובעים על חוות הדעת הרפואית ואל התביעה יצרף את הנספחים הרלבנטיים מן הרשומה הרפואית וכמובן את חוות הדעת.

 

לאחר שכתב התביעה יהיה מוכן, יגיש עורך הדין את התביעה לאחד מבין בתי המשפט שלהם הסמכות המקומית והעניינית, כלומר המיקום הגאוגרפי, וכן בהתאם לגובה התביעה יבחר בין בית משפט שלום שסמכותו לפסוק עד לגובה של 2.5 ₪ לבין בית המשפט המחוזי.

לעורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית ניסיון רב גם בבחירת בתי המשפט אליהם יגישו את התביעה וזאת בהתאם לאפויה.

 

השאלה שחוזרת בכל תיק ברשלנות רפואית היא, "מהוא הסכום  אתו תבענו בתביעה".

אז בשונה מתביעה אזרחית כספית בה אנו מציינים את גובה הסכום של התביעה ועל בסיס סכום זה משולמת אגרת בית המשפט, בתביעה ברשלנות רפואית סכום התביעה מחולק לשניים. נזק מיוחד- ההוצאות שנגרמו מיום עילת התביעה ועד להגשת כתב התביעה. כדוגמת אובדן השתכרות, הוצאות נסיעות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכיוצ"ב.

ונזק כללי – ההוצאות לעתיד, כלומר כל הוצאות שפורטו בנזק המיוחד אך הינן מיום הגשת התביעה והלאה. במסגרת הנזק הכללי נתבעים גם נזקים לא ממוניים כדוגמת כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה. 

 

יש לזכור, כי תביעה ברשלנות רפואית הינה תביעה ניזקית לכל דבר ועניין ולכן התביעה מוגשת על בסיס ההפסד בפועל! לשם כך, רצוי מאוד לשמור את כל הקבלות ופרוט ההוצאות לשם הגשתם לבית המשפט.

אגרת פתיחת תיק (מחצית ראשונה) בית המשפט בתיק רשלנות רפואית זהה לאגרה בכל תיק נזקי גוף והיא נעה בין כ 700 ₪ בבית המשפט השלום ל כ 1200 ₪ בבית המשפט המחוזי.

 

לאחר שהוגשה התביעה לבית המשפט, תחל מלאכת עבודתם של עורכי הדין של הנתבעים. במסגרת זו יוגשו כתב הגנה וכן חוות דעת רפואית מטעם הנתבעים שתקבע בדיוק את ההפך מחוות הדעת שהוגשה על ידי התובעים. יש לזכור כי זכותם של הנתבעים להעמיד לבדיקה רפואית את התובעים אצל המומחים מטעמם מה שבדרך כלל קורה, דבר שלעיתים הופך את הבדיקה הרפואית למעין "חקירה" על ידי המומחה. לכן חשוב מאוד לקבל הסבר מעורך הדין המטפל בתיקך לפני הבדיקה הרפואית אצל המומחה מטעם הנתבעים אשר למטרת הבדיקה.

 

אחד מן הכלים החשובים בהם משתמשים הנתבעים במסגרת ניהול ההליך המשפטי, הוא שימוש בחוקרים פרטיים, אשר מציגים עצמם כנציגים של חברת הביטוח או מתחזים לאנשי מקצוע שונים ושכל כוונתם הוא לעזור לתובעים להשיג כסף וכמה שיותר מהר. במקרה זה עדיף שלא לשוחח איתם ולהפנותם לעורך הדין אשר מטפל בתיקכם וכן לעדכן את עורך הדין באירוע על מנת שזה יפנה לב"כ הנתבעים בעניין.

 

הפגישה הראשונה עם השופט בבית המשפט תיערך במסגרת דיון מקדמי כשבעה חודשים עד שנה מיום הגשת התביעה, אשר במסגרתו יברר השופט את הימצאות ההליך בין הצדדים והאם ישנה נכונות לסיים את התיק בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, אם על ידי מו"מ בין הצדדים או במסגרת הליך גישור. כמו כן במקרים מסוימים בית המשפט ימנה מומחה מטעמו לבחון את שאלת החבות ושאלת הנזק.

 

במקרים רבים, בתי משפט מבקשים מהצדים להגיש עובר לדיון המקדמי תחשיבי נזק מטעמם, בו מפרטים עורכי הדין את הסכומים שלטענתם מגיעים לתובעים. על בסיס תחשיבי הנזק של הצדדים, בית המשפט נותן הצעתו לסכום שלדעתו יהא נכון לסיים את התיק בפשרה. הצדדים יכולים להסכים או לא להסכים להצעת בית המשפט.  

 

היה והצדדים החליטו שלא לסיים את התיק במסגרת פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, התיק יקבע לשמיעת ראיות, במסגרתן יחקרו המומחים הרפואיים התובעים והנתבעים ולאחר שעורכי הדין יסכמו את טענותיהם יינתן פסק הדין על ידי בית המשפט.

 

חשוב לציין כי, כבכול תיק משפטי, תמיד קיימת אפשרות כי התביעה תידחה על ידי בית המשפט, דבר אשר יהיה כרוך בהוצאות לטובת הצד השני.

 

תקופת חייו של תיק רשלנות רפואית תלוי מאוד בנכונות הצדדים לסיים את התיק במסגרת הליך פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט וההידיינות בתיק רשלנות רפואית עשויה לארוך מספר שנים.

 

זכרו! תחום הרשלנות הרפואית הינו תחום המצריך ידע ומומחיות ספציפית. לכן, כאשר בחרתם לפנות לעורך דין לשם בדיקת תיקכם, חשוב כי תוודאו כי הינו מומחה בתחום הרשלנות הרפואית וזאת לשם מקסום הצלחת התיק.

לקביעת פגישת ייעוץ מלאו את הפרטים הבאים:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל